בחדר אחד נכחו שלושה:
אתה, זולתך ופיל.
אתה וזולתך שוחחתם ביניכם, ובכל אותו הזמן הפיל עמד שם, מאחוריך.
לא ידעת שהוא שם. אפילו כשהוא הטיל צל על השולחן שביניכם, חשבת שזהו יום מעונן.
השיחה היתה טובה. זולתך, שהגיע אליה טעון רגשית עד מאוד, שפך את לבו בפניך.
אתה הקשבת לו באהדה רבה. הפיל לא השמיע הגה.
סיימת את השיחה בהרגשה מצוינת; הרגשה של אדם תומך, מכיל ומציל.
שמחתָ שהיה בך את שאר הרוח להעניק לזולתך את מתנת ההקשבה.
למה למחרת הוא התחמק ממך?
למה, כשניסית להתעניין "מה שלומך היום", קיבלת תשובה לקונית של "הכל בסדר"?
איך זה שדווקא אחרי שיחה טובה כל כך, בכל השבוע שלאחריה הוא נעשה עסוק מכדי לענות לשיחות הטלפון שלך?
ואיך תוכל לדעת שכל זה קשור לפיל? הרי אפילו לא ידעת על קיומו שם, בחדר.
*
בואו נפרק רגע את הסיטואציה, ונקרא לפיל בשמו: קוראים לו בושה.
רובנו, אחרי שיחה אישית ומשתתפת, משוכנעים שהענקנו לזולת מתנה נהדרת כשהקשבנו לו; כשנתַנו לו מקום להניח עליו את החבילה הכבדה ולשחרר קצת את הלב המכווץ.
שההמשך לא יַטעה אתכם: זו באמת מתנה.
הקשבה נכונה, אמפתית, עשויה להיות מרפא של ממש ללב כואב.
ויחד עם זאת, עלול להיות בה גם ממד מבייש, במידה מסוימת.
נסה לחשוב רגע מה עובר על חברך, ששיתף אותך בכישלון המר שלו בעסק. הוא באמת היה זקוק לאוזניים ולכתף שלך באותו רגע צורב, אבל מה הוא ירגיש לאחריו?
מאוד יכול להיות שהוא ירגיש נכלם. לא נעים לו שעכשיו אתה יודע את המצב האמיתי שלו; שאולי, למרות האמפטיה ששידרת, בעצם במסתרי מחשבתך אתה סבור שהוא טיפש מטופש. אולי הוא גם משווה את עצמו אליך, התומך והחזק, ומרגיש עלבון צורב מול ההשוואה: 'הוא כזה מוצלח, ורק החיים שלי כאלה נעבאך'.
לא מפליא כל כך, אם כך, שאחרי השיחה אתך הוא מסמיק רק מלהיזכר בך.
אתה היית עֵד לרגעים שבהם הוא היה קטן ומושפל; הגיוני שעכשיו הוא מעדיף לשמור מרחק.
*
ובכן, מה עושים?
קודם כל, מה לא עושים: לא מחליטים שמהיום סוגרים את הלב בפני הזולת. לא ולא. הקשבה, כאמור, היא מתנה נהדרת.
מה כן עושים? משתדלים לתת אותה בעטיפה מתאימה.
ואיך עושים את זה?
*
ובכן, זהו הרגע הנכון בשביל לדבר על הפיל שבחדר. הרי לך לא נעים לדעת שהמעשה הטוב שלך השפיל את חברך. לחברך לא נעים להודות שהוא מרגיש מושפל. שניכם מתעלמים מהנושא. וככה עומד לו פיל ושמו בושה, מטיל צל ארוך ולא נעים על יחסיכם, ולא מתכוון לזוז משם לשום מקום.
מה שצריך לעשות הוא להוציא את הפיל מהחדר, ואת זה אפשר לעשות דווקא בקלות: פילים לא אוהבים ששמים לב אליהם. ברגע שבו מתייחסים אליהם, הם נוטשים את הזירה.
ובכן, בואו נקרא לו בשמו, ונהפוך את הנוכחות שלו לנושא מדובר:
"אני יכול להבין שמאוד לא נעים לשתף בכאב הזה", לדוגמה, זה משפט טוב בתור התחלה. הוא מנכיח את הנושא, וכך מאפשר לנו לטפל בו.
כדי לטפל בו, נוכל לרכך את הבושה באמצעות הזדהות עם החולשה של האדם שמולי, כמו למשל: "אבל אתה יודע, אני עצמי הרגשתי הרבה פעמים חולשה ובושה בסיטואציות דומות. אני יודע על מה אתה מדבר".
נוכל גם להפוך את ממד ההשפלה דווקא לנושא ראוי להערכה: "זה אמיץ מאוד מצדך, העובדה שאתה מסכים לדבר על זה. אני נדהם מכוחות הנפש שלך. יש לי הרגשה שעם עוצמות כאלה, מהר מאוד תצא מהמצב הזה ותגיע רחוק, בעזרת השם".
ואולי נוכל גם לגרום לזולת להבין שהכאב שהוא חווה זו נקודת חוזק שלו, ולא להפך: "תקשיב, אני מכיר מישהו שלאחרונה עבר משהו לא קל, אתה חושב שתסכים לדבר אתו? דווקא בגלל מה שאתה מספר, נראה לי שאתה האדם הנכון לומר לו מילת עידוד".
החוט המקשר בין כל התגובות מן הסוג הזה, הוא כבוד לזולת, וכבוד לכאב של הזולת; ומיותר כמובן לציין, שכדי להיות מסוגלים להעניק את הכבוד הזה בכנות – עלינו באמת לכבד ולהעריך את הזולת, דווקא עם ובגלל הדיבור שלו על הכאב.
אדם שהכאב שלו מקבל כבוד, אינו מרגיש מושפל או מבויש. כך ההקשבה שלך, זו שנתת בעין יפה ומתוך לב טוב כל כך, תשיג את מטרתה הנכונה; והקשר בינך לבינו, כשהוא נטול פילים, יהיה נעים ומואר בהרבה.
——-
מילון מונחים:
הקשבה – תהליך פעיל בו המקשיב מפַנה עצמו, באופן מודע ורצוני, לקבל את המציאות הרגשית של האחֵר ללא שיפוט.
השפלה (בושה) – חוויה מכאיבה שנצרבת לכל החיים, בה אחד או רבים גורמים, במודע או אף ללא ידיעה, להקטנת ערך העצמי של יחיד או של קבוצה אחרת.
משהו לקחת לדרך:
כשאתה זה שמבקש לשתף את חברך ורוצה את הקשבתו, אך מתבייש להודות בפניו בקיומו של כאב – תוכל להשתמש באותה אסטרטגיה עצמה: לדבר על הפיל.
כך, למשל, תוכל לגלות לחברך: "דע לך שאני ממש מתבייש לספר לך על זה".
כך תאפשר לו לדעת על קיומה של הבושה, ולהניח את דעתך בנוגע אליה.
משפט כוח:
כשאתה מקשיב לשירו של הלב, תן דעתך גם לאקורדים.
(פרק זה הינו חלק מהספר ״רגעים של כוח״ מאת ד״ר עוז מרטין, רופא ופסיכותירפיסט יועץ ליחידים ולזוגות. לרכישת הספר ולקבלתו במשלוח לבית: 058-7676321)