"ונברכו בך כל משפחת האדמה" (י"ב,ג')
הדור שלנו הוא דור שבו נערך הבירור הסופי מי רציני ומי לא. וככל הנראה משום כך מביא אותנו הקב"ה למצב של מסירות נפש. מקצצים לנו עד פת לחם ממש, במטרה לאלץ אותנו לצאת לעבוד. במצב כזה נבחנת מסירות הנפש שלנו.
גדלתי בבית עשיר, אך בתקופה מסוימת בחיי, בהיותי בארצות הברית, הייתי שרוי בדוחק כלכלי, ונאלצתי ללוות כסף לפרנסתי. כשכתבתי על כך למורי ורבי, רבי חיים גריינימן זצ"ל, הוא כתב לי בתשובה: "מעולם לא הרגשת את ניסיון העוני, ולא היתה לך הזדמנות ללמוד תורה מתוך הדחק. לכן כל זמן שיש לך את ההזדמנות הזו, שהיא מדריגה גדולה, עליך לנצל כל רגע ללימוד התורה, כי אולי עוד מעט לא תהיה לך הזדמנות כזו, משום שכבר לא יהיה לך דוחק!".
זהו החינוך של אדם גדול, כיצד לקבל דברים באהבה, ולראות באופן חיובי כל דבר שעובר עלינו.
כל הקשיים והגזרות הכלכליות, לא רק שלא יעצרו אותנו, אלא יוסיפו ויעצימו אותנו. בעת שניחתו הגזרות הכלכליות על עולם התורה, הגעתי לביקור חג אצל רבי חיים גריינימן זצ"ל, ביחד עם רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א, ראש ישיבת 'עטרת ישראל'. במהלך הביקור שח רבי ברוך מרדכי: "אלול כמו שהיה השנה אינו זכור לי, לא רק בישיבתי אומרים כך, אלא בכל הישיבות חשו שהיה אלול עצום, ואנו מיחסים זאת לגזרות האחרונות".
לשמע הדברים נענה רבי חיים ואמר: "ואני חושב שזכינו לכך, משום שהציבור למד תורה מכסף נקי יותר. ולכן היתה בו סגולה גדולה!"…
אנחנו הולכים ומתקרבים לכך, שכל הכסף שיחזיק את התורה, יהיה כסף נקי וטהור… ומה יחזיק אז את המדינה?!
נאמר בפסוק: "והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלקיך שמה. ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך" (דברים ל, א-ב).
מקשה ה'אור החיים' הקדוש, שהלא כדי לחזור בתשובה, די לראות את הקללה ולהבין מה גרם החטא, לשם מה עלינו לראות גם את הברכה?
מבאר ה'אור החיים' שעצם ראית ההבדל בין מי שמתנהג בדרך התורה למי שמתנהג בדרך אומות העולם, תגרום לעם ישראל לחזור בתשובה. כשיראו היכן יש שלום בית ואיפה יש חורבן בית, היכן יש ילדים פורחים, היכן יש משפחות לתפארת, והיכן יש משפחות מפולגות, יבינו את הכח האדיר, העצום והחזק של ציבור שומרי התורה והמצוות. כשיראו היכן מחלקות היולדות מלאות בלי עין הרע, היכן יש אנשים שאינם יכולים להוריד את השטריימל במשך כל השבוע, משום שהם הולכים משמחה לשמחה, אז יבינו וידעו כמה טוב לאדם שהולך בדרך ה' ומקיים את חוקות התורה!
הרצון להדמות לאברהם עורר לתשובה
בפסוק: "ונברכו בך כל משפחת האדמה" (י"ב,ג), מבאר רש"י לפי פשוטו של מקרא: "אדם אומר לבנו תהא כאברהם". גם המשפחות הרחוקות, שאורח חייהן היה שונה מאורח חייו של אברהם, נאלצו להודות בפה מלא, שהתנהגותו ואורח חייו של אברהם נעלים ומופלאים. כל אדם ייחל ובירך את בנו: "תהיה כאברהם!"
כיום ניתן לומר כי כל תנועת התשובה גדלה והתפתחה על בסיס זה. הורים רבים ראו את פירות הבאושים שהצמיח החינוך הכללי. הם ראו את ילדיהם מדרדרים מדחי אל דחי, משוטטים ומבלים עד השעות הקטנות של הלילה. הם חשו על בשרם את החוצפה ואת הזלזול שילדיהם מפגינים כלפיהם. הם הרגישו כיצד הפכו להיות בסך הכל כספומטים, שמהם שואבים ילדיהם כספים לתענוגות ולבלויים…
והנה כשהתארחו פעם אחת אצל משפחה שומרת תורה ומצוות, הם התוודעו לעולם חדש שבו הילדים רוחשים כבוד להוריהם. עולם שבו תלמידים חשים דרך ארץ בפני מוריהם. לפתע התוודעו שיש חיים אחרים על הפלנטה. חיים של מתן כבוד ודרך ארץ. גילוי זה חולל מהפכה של ממש. וזה מה שעורר בהם את הרצון להצטרף לחיים שכאלו ולרצות להיות כאברהם וממשיכי דרכו.
פעם כשהתארחתי בשבת חיזוק בישוב 'צור הדסה', פנה אלי יהודי מאחינו התועים ואמר בתסכול: "יש לי בן אחד, אני משקיע בו הון, מפנק אותו ומספק את כל מחסורו ביד רחבה. אך כשאני מגיע הביתה, הוא עסוק בעצמו ואינו מתייחס אלי כלל. לעומת זאת, יש לי כלב שכל מה שהוא דורש זו אומצת בשר יומית, ובכל פעם שאני מגיע הביתה הוא מקדם את פני בכרכורי שמחה ובנביחות נלהבות. כמה מקנא אני בכם, החרדים, שאתם זוכים ליחס כה מכובד מילדיכם!"…
הגמרא (שבת קיד ע"א) אומרת: "כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה, שנאמר: 'כל משנאי אהבו מות', אל תקרי משנאי אלא משניאי". ומבאר רש"י: "משניאי – שממאסין עצמן בעיני הבריות, והבריות אומרים אוי להם ללומדי התורה שהם מאוסים ומגונים, נמצא זה משניא את התורה".
מכאן אפשר ללמוד שיש לנו חיוב להתנהג באופן מיוחד בענייני בין אדם לחברו, להתלבש בצורה מכובדת ולהתהלך עם הבריות באופן אצילי, כדי ששם שמים יתאהב על ידינו.
בילדותי התגוררתי בתל אביב. היו לי ששה אחים מחונכים להפליא, שהיו הולכים יחד עם אבי לבית הכנסת מדי שבת בשבתו. התנהגותם המעודנת והאצילית עוררה את התפעלותם של המתפללים בכל פעם מחדש. אחד המתפללים עסק לפרנסתו במכירת קלחי תירס חם ברחובות תל אביב. האיש היה עומד מאחורי דוכנו בסביבות התחנה המרכזית, ומכריז בקול על מרכולתו. אשתו, שהיתה הולכת בגילוי ראש, היתה עומדת לידו ומסייעת לו בעבודתו. באחד הימים, כשעברתי ליד דוכן התירס, ושאלתי בשלומו של הרוכל, הוא אמר לי בהתלהבות: "מה אתה חושב לעצמך, שרק אבא שלך זכאי לילדים טובים ומחונכים?! גם אדם פשוט כמוני זכאי לילדים טובים ומחונכים! לכן שלחתי את הבן שלי ללמוד בישיבת חברון, ואת הבת ל'בית יעקב'!"
ואכן זכה האיש שבנו יחידו צמח לאחד מצדיקי הדור, שהיו אף שאמרו עליו שהוא מל"ו צדיקים נסתרים. ומזאת יכולים אנו ללמוד איזו השפעה יש להתנהגותם האצילית של בני התורה.
כאשר התארסה אחותי עם הגאון האדיר, ראב"ד העדה החרדית, רבי משה שטרנבוך שליט"א, פנה אבי אל בן דודה של אימי, שהיה עשיר מופלג ובעל עסקים פורחים, ואמר לו: "היום עשיתי עסקה אדירה שבה לא תוכל להתחרות עימי!".
"איזו עיסקה אתה כבר מסוגל לעשות שלא אוכל להתחרות עמך?", שאל האיש בסקרנות.
"לקחתי לבתי חתן תלמיד חכם גדול, והתחייבתי לפרנס אותו!", השיב אבי.
עברו מספר חודשים, והאיש ניגש אל אבי ואמר לו בחדוה: "נסעתי לארצות הברית, ובחרתי לי שני חתנים תלמידי חכמים, אתה עשית עסקה אחת, ואני עשיתי שתים!"…
למדנו עד כמה גדולה קנאת סופרים המרבה חכמה בישראל!
(מתוך הספר 'אריה שאג')