בדידי הוי עובדא, זמן רב אחרי החתונה לא זכיתי עדיין לזש"ק, באתי למרן הגר"ח זי"ע, והוא אמר לי: "תבדוק את המזוזות". אמרתי לו שנכנסתי רק לאחרונה לדירה, ואז בדקתי, ושאל אותי: "אתה יושב ולומד?" וכשאמרתי כן, אמר לי: "אז תכתוב חידו"ת".
לאחר זמן שעדיין לא נפקדתי באתי אליו שוב עם מכתב ארוך על בקשת רפואה דחופה לאחד מבני משפחתי, ובשורה האחרונה כתבתי להזכיר אותי ואת זוגתי לזש"ק. מרן עבר על הדף במהירות רבה, ובשורה האחרונה התעכב ואמר בצורה החלטית: "אתה צריך לבדוק מזוזות". אמרתי שוב, שלא מזמן בדקתי. הוא הרים את עיניו הקדושות לכיווני ושאל: "והכל היה בסדר?" וכשאמרתי שכן, אמר לי: "אז תתפלל".
כשירדתי מביתו, התחלתי לייסר את עצמי: הרי מרן אומר שצריך לבדוק, ומה אני מתעקש שכבר בדקתי? מיד מסרתי את כל המזוזות למכון אחר, וראה זה פלא: שתי מזוזות היו פסולות! [בחדר שינה היו שתי דלתות], והפסול היה במקום הברור ביותר שהכוונה אלי, ואכמ"ל.
החלפתי מזוזות באותו יום, וב"ה אחרי תשעה חודשים וארבעה ימים נולד לי בן!!
אחרי שב"ה נפקדתי באתי למרן וסיפרתי לו, והוא פשוט זרח מאושר ואמר לי כהאי לישנא: "שיהיה לך הרבה נחת". יש לציין שמרן לא מכיר אותי כלל וכלל. נהגו המסור הרב אפשטין אמר לי, שכיון שמרן החזו"א היה מורה לבדוק מזוזות, לכן כל פעם שמרן שומע שהעצה הועילה הוא שמח מאוד, וזה קורה הרבה מאוד.
(הרב אליעזר קרביץ שליט"א, גיליון אספקלריא)