איש עסקים ניהל מפעל גדול, הוא נהג להתייחס בבוקר לפני התפילה לשאלות דחופות שהתעוררו במפעל (נגד ההלכה!!). כעבור זמן כאשר למד את הגמרא במסכת ברכות יד ע"א, "אמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן, אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל שנא' צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו", קיבל על עצמו שלא יעסוק בשום עניין קודם התפילה.
כבר למחרת הגיע הניסיון הראשון. המנכ"ל על הקו. המנכ"ל?! אולי הקבלה שלי לא כוללת אותו? – חשב האיש, אך מיד התעשת והחליט 'אני לא עונה' – ויהי מה. המנכ"ל לא הרפה, מתקשר שוב ושוב, אך האיש נותר איתן בדעתו ולא ענה.
כאשר הסתיימה התפילה חזר מיודענו אל המנכ"ל, והלה אומר לו: יש לך מזל יותר משכל".
"לא מזל – אלא תפילה", עונה האיש, "מה העניין?"
"הגיעו לכאן הבוקר נציגי מס הכנסה וביקשו לבדוק תיקים. אמרתי שפתיחת תיקים היא בסמכותו של בעל הבית, מיד אתקשר ואזמין אותו לכאן. אך לא ענית. ארבעים דקות הם המתינו ונמאס להם, הם ביקשו לראות חוזה שכירות של המקום, עיינו בו והפליטו: 'נראה תקין', עזבו את המקום ואף נתנו אישור שהכל תקין".
[הוא נזכר שגם לפני שמונה חדשים קרה כדבר הזה, ואז הוא הגיע למפעל, והנציגים החזיקו אותו עד חצות ורק אז רץ לחטוף תפילת שחרית…].
(גיליון קדושת בתי מקדש מעט)