שלום לרב שלזינגר!
שלום וברכה!
אנחנו נמצאים שבוע אחרי האסון הנורא, גם באסון הנורא שהיה במירון כמו בהרבה דברים אחרים, אנחנו רואים את הסייעתא דשמיא ואת ההשגחה הפרטית שהיתה לאנשים רבים שהיו שם במקום, שראו איך ה' ממש הוביל אותם והציל אותם. מגלגלין זכות ע"י זכאי, אין הרבה אנשים שהיו באיזה מעמד נוראי ככל שיהיה, ופשוט זכו להציל נפש אחת מישראל ועוד נפש אחת ועוד נפש אחת.
רבים הם האנשים ששמעו על הרב שלזינגר שליט"א ועל פועלו המופלא באסון הנורא, בוא נשמע ממנו איך הוא רואה את זה שבוע אחרי, איך זה היה אז? מה עכשיו הוא חושב?
בכלל הרב שלזינגר, כולם שואלים עשיתם אימונים לכזה דבר? איך? הרי רוב האנשים שיהיו בכזו סיטואציה נוראית, הם לא מסוגלים לתפקד עשירית ממה שאתם עשיתם שם, אז בוא נשמע ממכם מה עשיתם ואיך, איך הרגשתם? מה הרגשתם כשאתם עושים כזה דבר? מאיפה הכוחות? אז בוא נתחיל מההתחלה.
הרבה שאלו אותי, המון שאלות, אתמול בלילה ישבתי עם עצמי…
כשאנחנו אומרים אתמול בלילה זה בעצם בדיוק שבוע אחרי שזה קרה האסון הנורא.
שבוע בדיוק, באותה השעה של האסון, זה היה, כן… 1-2 בלילה, ישבתי והתבוננתי עם עצמי.
עד אתמול בלילה הצלחתם לישון במשך השבוע?
מאד מאד חלש, אני יושב עם עצמי ומתבונן ואני אומר, כמה הייתי לא מרוצה מעצמי בליל ל"ג בעומר כל הזמן, נסיתי לעשות כל מיני פעולות ושום דבר לא הלך, הרגשתי בדברים של תפילות בשביל…
עוד לפני שהתחיל בעצם אותו אירוע נוראי.
כן. כל הלילה לפני זה, כמה שעות לפני זה, והאנשים שישבו שם בחדר, או היו, נכנסו יכולים להעיד על זה. שום דבר לא הלך, כלום, כמו שהכל חסום, הכל אטום, אין כלום.
הכוונה שלכם על עצמכם שרציתם לבוא להתפלל, ולגשת לציון.
להתפלל, דברים שאני לא כאן רוצה לפתוח אותם, אבל דברים שפשוט מי שהיה שם ראה אותם. הכל היה חסום, שום דבר לא הלך. ואז שהתחיל משהו ללכת, אז פתאום התחיל כל צרחות וכל הצעקות, וכל השאגות שהיו בחדר שמה.
אתה בעצם תופס את עצמך, זה בעצם חדר שנמצא מעל אותו מסדרון, מה זה החדר הזה בעצם?
החדר, זה חדר של הכנסת אורחים.
זה חדר של הכנסת אורחים שאתה היית קשור להכנסת אורחים באיזושהי צורה?
כן
ואתה שומע. אתה נמצא שם, ואתה שומע, שמתחתך, ה' ירחם מה שקורה, אתה מוציא את הראש מהחלון ומה אתה רואה?
אני רואה המוני אנשים יורדים מכיוון תולדות אהרן, לשביל למטה. חלק עוד הצליחו לרדת בהתחלה, אבל נדחסו ונדחסו במקום שאין מקום להדחס, אין מקום להכנס. אז התחלתי, לצעוק לכל האנשים שיפסיקו לרדת, שפשוט יעלו חזרה למעלה.
היה עם מי לדבר?
לא. אף אחד לא שמע, גם מהמוזיקה וגם מהצרחות, כנראה זה היה באותו שניות שאנשים נפלו, מה שהתברר לאחר מכן.
זה היה כמה שניות כך, התחלתי לצעוק, ולא שמעו לא ראו, אז הבנתי שיש פה בעיה רצינית, מיד רצתי, הבנתי את האנשים שכנראה נדחסו לפני זה בתולדות אהרן, נדחסו לתולדות אהרן כל הזמן, ושתיה לא היה להם כנראה, אז רצנו למקרר, יש מקרר של מים קרים, והבאתי משם מים קרים, בקבוקים ומים קרים בתוך מארזים, ואז כל האנשים שהיו שם התחילו לעזור לי להביא לאחר מכן כשקלטו שיש פה איזה משהו…
שהמצב נוראי?
כן, אז התחלתי לצעוק לכולם: להפסיק לרדת!!! צעקתי למטה למשטרה לפתוח את המקום. אנשים צעקו לי אחרי זה, תגיד להם לפתוח, אבל התברר שאנשים איבדו עשתונות ולא ידעו, לא קלטו מה הם אמורים לעשות או שלא יכלו לעשות.
לא התנסו במצב הזה, ה' ירחם וברוך ה', שאף אחד לא יתנסה.
כן. אנשים התחילו לבקש מים, נתתי להם מים. כן, אז כוחות הצלה ניסו להגיע ולא היה פשוט, לא היה מצב להגיע.
לא היתה גישה?
היה דוחס, נראה לי שחלק חזרו, נראה לי, או אפילו ניסו להגיע ופשוט לא הצליחו.
או שהם גם בעצמם לא הבינו את גודל האסון באותם רגעים?
אף אחד לא הבין! אפילו שהייתי למעלה, הרגשתי, צרחות אימים שלא שמעתי אף פעם. אבל להבין שיש פה הרוגים? הייתי בטוח שיש פה המון התעלפויות, כי זה מצוי במירון, וכל פעם צעקו שיש התעלפויות.
אז אני ראיתי שאנשים יושבים על הרצפה, זה היה נראה לי שאנשים יושבים על הרצפה. אבל אני ראיתי בוא נגיד קומה שלישית או רביעית, של אנשים והיו אנשים למטה ה"י. אתמול בלילה דיברתי עם בן דוד של הילד שהצלתי אותו, והוא אומר לי שהוא ניסה כמה דקות לאחוז את עצמו עם כל הכח לא ליפול, כל הכח לא ליפול, עד שלא כבר לא היתה לו טיפת כח, הוא נפל, והוא אמר נס שלא הוציאו אנשים, כי הוא אומר שהאצבע שלו, זה היה או ימין או שמאל, לא היה שייך לזוז מילימטר, ישר הוא לא יכול כי מישהו דחס אותו ככה.
ה' ירחם.
הוא מספר שבאותו מצב שהם היו שם היה בחור שהיה מתחתיו, שהוא שכב עליו מרוב העומס, מרוב הדוחס, אז אותו בחור, אמר לו צו זיין גוט, צו זיין גוט, שהקב"ה ישמור עלי שהקב"ה ישמור עלי, והתחיל לשיר שירי רגש.
כמה זמן זה ארך בעצם?
נראה לי רבע שעה.
ניסו עם כל הכח. הסיפור הידוע שכולם שמעו כבר על אותו בן אדם שאמר דוחפים אותי דוחפים אותי, אני מוחל למי שדוחף אותי וכך הוא נפטר מהעולם. או שיש אותו אברך, בסוף קלטתי שזה היה מול העיניים, אחד שגר פה בביתר. הייתי מול העיניים שלו, ראיתי אותו מתכופף, אחרי זה שחזרתי, אני פשוט משחזר את מה שראיתי שם, ראיתי אותו מתכופף, הוא רצה להרים שם ילד, ויותר הוא לא התרומם. הוא פשוט נשאר שם, בזמן הצלת חיים, שהוא רצה להציל אבל היתה גזרה, אתמול אמר לי הרה"ג רבי זושא הורביץ שליט"א שכל הנושא הזה, זה בגלגולי נשמות. מי הציל, ואת מי יציל, זה הכל עניני גלגולי נשמות, וכדי לכפר.
שאלתי אותו הלא בגמרא במסכת מכות, מובא זאת לגבי הנופל שהוא עולה בסולם ונופל על אחר והורג אותו. לא לגבי המציל. אז הוא אמר לי תסתכל בחיד"א, החיד"א יש לו הסבר שם גם על להציל, הוא אמר שלהציל, להציל זה גם גלגול נשמות מי שהציל, יש בזה גם למה היית? למה הגעת?
מי זוכה בדיוק להגיע לנקודה שם? מגלגלים זכות ע"י זכאי.
איפה שכל אדם אמור לעמוד באיזה פינה. אנשים חושבים מי שנכנס לשביל, והוא ניצל אז הוא ניצל. אנשים לא מבינים או שהגעתי למירון ולא נכנסתי, לא מי שהצטרך לנסוע למירון ולא נסע, מי שנסע למירון ועבר, או שעבר שניה לפני זה, יש לי דוד ר' מיכל לוצקין אחד מראשי הישיבות במתמידים, רואים אותו בשניה האחרונה בורח מהמקום.
מסופר על אחד שבא לחזון איש בזמן שהיו נפילות מטוסים הוא אמר לו שהוא מפחד לנסוע, ויש לו טיפול רפואי דחוף בחוץ לארץ. אמר לו החזון איש, מטוסים לא נופלים, אנשים נופלים. מי שנגזר עליו נגזר עליו.
הרב שליזנגר איפה מגיע החלק שלכם עם ההצלת נפשות?
יש את מה שכולם אוהבים לדבר ולשמוע שהצלתי את הילד הקטן.
זכות גדולה מאד
קיבלתי טלפון הבוקר, ביום שישי, מישהו מתקשר אלי והוא אומר לי שהוא היה למעלה, הוא היה בשביל, הוא הרגיש שעוד חצי דקה אם לא משתחרר פה הדוחס והצפיפות, אז הוא פשוט מתמוטט, הוא פשוט מתמוטט, ואחד שמתעלף שם אז דורכים עליו, פשוט זוועת עולם. פתאום אני שומע אותך צועק: אחד! שתיים! שלוש! כולם אחורה!! כולם להסתובב, כולם אחורה!! באותו שניה אנשים קלטו ורבים הסתובבו וחזרו אחורה, זה הציל אותי. או יש אחד נטע סלונים הוא פרסם את השם שלו, זה מפורסם, הוא אומר שהוא צעק, הוא צעק לי תפתח לי את הבקבוק, כי הידים שלו היו כבולות בין האנשים מבלי יכולת להזיז אותם אפילו במשהו. מה יעזור לו בקבוק מים עם פקק רגע לפני שהוא מתעלף? אני לא שמעתי מה שהוא צעק, אבל הוא התפלל לקב"ה ואני מבחינת ההגיון עלה לי שאני אמור לפתוח, כדי לזרז את האנשים לעלות למעלה. אם אני אזלף מים על האנשים, הם יסתכלו עלי, ואז אני אגיד להם לעלות, וככה יעלו.
כמו אותו סיפור על ההוא שנתקע בגג והוא זרק כסף, אנשים אספו אבל לא הרימו את הראש, אבל כשזרק אבנים הרימו את הראש. במקרה שלך זה היה הפוך, אלו שלמטה חיפשו הצלה.
הוא אמר שזה בעצם שטף לו את הפנים, המים שזרקת שטפו לי את הפנים והכנסת לי כמה טיפות מים חיים.
מים קרים על נפש עייפה כפשוטו ממש.
ומה היה עם אותו ילד מפורסם?
אותו ילד, האבא סיפר לי: היתה שם גדר, כולם ראו את הגדר, והוא אחז את עצמו עם כל הכח בגדר עד שהגיע שלב שהוא הרגיש שהוא כבר לא יכול, כבר לא היתה לו שום שליטה, פשוט היה דוחס עצום. הם פשוט נדבקו אחד בשני. היה לו את השטריימל, וכל האנשים מסביב, ואת הילד, והוא מרגיש שהוא מאבד שיווי משקל עוד שניה, כמו גל צונאמי פשוט מעיף אותו עוד שתי מטר כל המתים היו. והוא נופל. הילד התחיל לצרוח, הוא מרגיש שהוא מאבד שיווי משקל, הוא מרגיש שהוא נחנק. אז הוא העיף לי את השטריימל כדי לשחרר קצת אוויר. אז שמתי לב אליו נסיתי לתפוס את השטריימל אבל מרוב הגובה שהיה לא הצלחתי. הוא ניסה לתפוס את השטריימל ואז היה צריך לשחרר את הילד שלו, והילד היה נדחס מכל האנשים, הוא לא יכל לשחרר.
הילד פשוט היה מהודק לאבא שלו, היה ממש מהודק.
ילד בן שלוש שבאו לעשות לו חלאק'ה, ראיתי אותו ילד מאד מאד נראה… כן, הוא ניסה עם כל הכח עם כל מיני טריקים ושטיקים כדי להצליח להוציא את הילד, ואז הוא הצליח ב"ה. ואז אנשים התחילו לעזור לו וכולם עזרו לו להרים את הילד לגובה, ואז יצאתי מהחלון והסיפור שכולם אוהבים לשמוע, יצאתי מהחלון והשארתי רק את הרגל שלי בתוך החלון.
מבחינה פרקטית כדי שתישארו בחלון?
כן. כדי שאני אוכל לרדת, מבחינת גובה לא יכולתי לרדת, פשוט סגרתי את הרגל שלי ככה, הרגל היה בפנים וכל הגוף שלי בחוץ. סגרתי את הרגל וכל הגוף שלי ירד לכיוון מטה. ואז במצב כזה מבחינת המרחק, יכולתי להגיע רק ליד שלו, וכך משכתי אותו והתרוממתי איתו חזרה והכנסתי אותו לחדר, הילד התחיל לבכות, כי אין לו את אבא לידו, הוא לא ידע בדיוק איזה מצב הוא נמצא.
היה עדיף לו בכי במצב הזה, מדברים אחרים…
כן כן. העיקר שהוא חי.
כל בן אדם ראה את המוות מול העיניים. יצאנו חזרה והתחלנו לראות מה, איך אפשר לפנות פה כי ראינו שאנשים כבר נופלים ומתים, ו… אז פשוט פתחתי כמה בקבוקונים, שאנשים היו על הרצפה התחלתי לזלף על האנשים, שיסתכלו עלי.
וזרקתי עליהם מים טהורים
כן ה' ירחם. אני הולך ברחוב, אנשים מתקשרים, שומע מכל מיני כיוונים אנשים שקיבלו את הבקבוק, הם שטפו, מישהו סיפר בעיתון, שזרקתי לו מים והיה בן אדם בן שישים לידו. והוא השקה אותו, הוא נתן לו והוא שטף לו את הפנים וזה החיה אותו הוא כבר היה… בסוף אותו בן אדם, אותו בן אדם שחילק, אותו בחור, יצחק הוא קורא לעצמו הוא בעצמו נפל, ואחרים שבסייעתא דשמיא הצלחתי להביא לו בקבוק, לחבר שלו אז הוא השקה אותו ושטף לו את הפנים, הוא אומר, ככה ניצלנו. עוד פעם אני אומר, ודאי וודאי שזה לא אני, לא תכננתי, לא ידעתי.
מגלגלין זכות ע"י זכאי
המון דברים, ודאי שלא ידעתי מה קורה שם, ודאי שלא ראיתי את הכל, ורואים שהמון דברים הקב"ה הכניס לי הגיון מבחינת הראש שלי כתפילות של אנשים, כזכויות, כדברים, אבל הוא שם אותי כשליחות, כשליחות שאני אמור לדעת מהי. בעז"ה הקב"ה יכוון אותי באמת לדעת.
שבוע אחרי האסון, הרב שלזינגר, אלו מחשבות מתרוצצות בראש?
אפשר לחשוב המון דברים, יכלתי ככה, יכלתי ככה, אם הייית למטה, ואם הוא היה איתי, אם היו שני אנשים ודאי שהיו יכולים להציל יותר. אך הדברים האלו אין להם שום תוקף, כי אם היתה לי מין התעקשות מסויימת להיות שם בחדר, זה לא אני, ודאי שהקב"ה העמיד אותי שם בחדר שאני אהיה שם, ודאי שהקב"ה לא רוצה שאקלוט שיש שם מתים, כי במצב הזה, הייתי אולי עושה דברים אחרים…
מאבד עשתונות?
לא, דברים שהייתי רץ למחסום ואז לא הייתי יכול לכוון, זה עוד מיליון חשבונות של שמים, שודאי שאנחנו לא יכולים להבין אותם, וכאנשים אנחנו צריכים לדעת הקב"ה העמיד אותך כאן, כי זה השליחות שלך, ואתה צריך לראות את מה שאתה צריך לראות, ומה שאתה לא צריך לראות לא תראה, לא תבין, לאחר מכן אתה יכול להגיד… על זה אומרים חכם לאחר מעשה. אתה צריך להיות חכם למעשה, מה שהקב"ה יאמר לך, למה הוא העמיד אותי פה? למה הוא לא העמיד אותי למטה במחסום, למה הוא לא העמיד אותי באמצע? למה הוא לא אמר לי לקפוץ מהר לאנשים ולרדת ולהציל, או עוד כל מיני דברים שעולים לי בראש, כי לא זה מה שהקב"ה רצה.
הרב שלזינגר יישר כח שהחכמת אותנו וגילינו מהתעצומות נפש שהקב"ה שלח לך שבזכות זה הצלת אנשים, ושהסכמת לספר לנו וה' יעזור שיתן לך הרבה כח, הרבה סיעתא דשמיא הלאה שעם ישראל לא ידע חלילה אסונות, אבל גם באסון הנורא ההוא, בזכותך זכינו לראות את האלומות אור הנפלאות שיש בכל יהודי ויהודי.
בכל יהודי ויהודי זה נכון
ואת ההשגחה הפרטית והסיעתא דשמיא, ה' יעזור שיהיו בשורות טובות בעז"ה לכל עם ישראל יישר כח.
משפט אחד אני כן אגיד, שבעצם יהודי פשוט כמוני, אפילו פחות מפשוט, נקלע למקום מסוים, ואתה רואה איזה השפעה יש לזה היום בעולם שלנו, זה הולך ומשפיע, אז יש לנו המון אחריות, יש לנו המון המון אחריות במקום הזה.
על כל מעשה ומעשה שאנחנו עושים
ואיזו השפעה, כל יהודי ודאי שומר תורה ומצוות, הוא פשוט שגריר דשי"ם שקיבלנו מחו"ל, מכלי תקשורת בחו"ל, זה עף, אנחנו לא יודעים עד איפה, וכל מעשה שאנחנו עושים אנחנו צריכים לחשוב, כן, אין כאן מצלמות אבל אתה לא יכול לדעת, כי אני גם לא ראיתי מצלמות, אז הקב"ה סובב שאני לא אראה, ושיהיה, ושזה יתפרסם. שהקב"ה ינתב הלאה בדרך הנכונה.
בשורות טובות לכל עם ישראל.