מעשה מופלא סיפר לנו הגאון רבי שמריהו רוט שליט"א, אותו שמע מהגאון רבי אביגדור טנא שליט"א בנו של הגאון רבי שלמה טנא זצ"ל.
פעם התקיים דין תורה בפני הרכב של שלושה דיינים גדולי תורה, והם מרן הגרא"מ שך, מרן הגר"ש רוזובסקי ומרן הגר"ש טנא זכר צדיקים לברכה. בין הגרא"מ שך לגר"ש טנא התעורר ויכוח באיזה בית ייערך הדיון, האם אצל הגרא"מ או אצל הגר"ש, וכמובן שכל צד רצה שהדיון ייערך בביתו של השני, כדי שלא להטריחו להגיע עד לביתו שלו. לבסוף הוסכם שהדיון ייערך בביתו של הגרא"מ שך.
והנה, 5 דקות לפני תחילת הדיון מתדפק הגרא"מ על דלתו של הגר"ש טנא… מה מתברר? שהגרא"מ, שחרד לכבודו של הגר"ש טנא, לא רצה שיטרח להגיע לביתו ולכן מיהר להגיע אליו בטרם ייצא…
הדיון הבא נקבע בביתו של הגר"ש טנא. ושוב חוזרת התמונה על עצמה, והפעם הגר"ש טנא מתדפק על דלת ביתו של הגרא"מ 10 דקות לפני השעה שנקבעה, כדי להקדימו בטרם ייצא מביתו, והקדים 5 דקות נוספות מחשש שמא הגרא"מ יקדימנו…
וכך חוזרים הדברים על עצמם שוב ושוב, עד כדי כך שכבר שלושת רבעי שעה לפני תחילת הדיון הקדים האחד את השני, והגיע לביתו. כל צד עשה חשבון מתי השני עשוי להקדימו, והקדים ב-5 דקות נוספות… הגר"א טנא סיפר שהוא זוכר את הגרא"מ שך יושב עם אביו בסלון הבית, ומדברים בלימוד במשך 45 דקות, כי עד תחילת הדיון נותרו 45 דקות והגר"ש רוזובסקי עדיין לא הגיע…
(הרב משה מיכאל צורן, קול ברמה – בטאונה של רמת אלחנן)