רבנו מרן בעל 'ישמח ישראל' מאלכסנדר זי"ע ראה פעם איש אחד ששמח מאד בשמחת תורה ועשה תנועות משונות ברקידתו לכבוד התורה, עד שהיה נראה כאחד שיצא ח"ו מדעתו. והאיש הלז היה חשוך בנים ל"ע. אמר רבנו: מיכל בת שאול, מחמת ששחקה על דוד המלך שביזה עצמו לכבוד התורה קיבלה עונשה שלא היה לה ולד עד יום מותה, ומכיוון שמידה טובה מרובה, ממילא מי שמבזה עצמו לכבוד התורה ראוי שיהיה לו ישועה ויזכה לבנים. ונתקיימו דברי רבנו ובאותה שנה נפקד האיש בבן זכר. ('תולדות הישמח ישראל' ח"ב עמ' תקכד).
סיפר הגה"צ ר' אלימלך בידרמן שליט"א: "מכיר אני אישית אחד מבני חבורתנו שהמתין כמה שנים לילדים, אך לא זכה. מה עשה? שמע אותו אדם על המעלה והסגולה של הריקודים בשמחת תורה, והחליט באותה שנה לרקוד עד כלות הכוחות בשמחה מיוחדת במינה, עד שביזה את עצמו כל כך כמו שכתב ה'ישמח ישראל'. וראינו במו עינינו, כי כעבור תשעה חודשים נולדה לו בתו הבכורה. בשמחת תורה שנה אחר כך, שוב רקד באופן מיוחד שחשבו כי יש פה אדם שהשתגע מרוב שמחה, וזכה באותה שנה לבן זכר.
סיפר אותו בן קהילתנו את הסגולה לחברו שגם היה מעוכב בלי ילדים, והחליט חברו לנסות זאת. אך כיוון שהתבייש לרקוד בצורה מוגזמת ליד חבריו, החליט לנסוע לשמחת תורה ל'מושב' שלא מכירים אותו, ושם רקד עד שהתבזה לכבוד התורה… ובאותו שנה, בחודש תמוז הכניס את בנו בכורו בבריתו של אברהם אבינו" (הובא בגיליון 'טוב לחסות בה").