הרב יהושע לייבזון
לפעמים מזכה אותנו הקב"ה ברגע של הארה, הוא נותן לנו לראות דברים שמשנים את ההסתכלות שלנו על החיים או על עניינים שונים במרוץ החיים השוטף. השבוע זכיתי לכזה רגע מיוחד, כשנתקלתי בסיפור מרגש מאוד.
את חלקו הראשון של הסיפור תוכלו לקרוא בעמודים הפנימיים של העלון שבידכם, סיפורו של דפוס 'במיוחד', שבבעלות הרה"ג ר' חיים כגן, ובניהולה של רעייתו הצדקנית העומדת לימינו הגב' כגן תחי'.
בסיפור הזה יש עלילה עם סיום מפתיע ומרגש מאוד, ואפשר ללמוד רבות מהסיפור של המשפחה המיוחדת הזאת, אבל על כך תוכלו לקרוא בראיון עם השניים, אותו ערך ברוב כישרון ידידנו הרב לייזר רוט הי"ו.
למה אני מספר לכם על כך במדור זה? בגלל שכשראיתי את חומרי העלון לפני ההדפסה, התרגשתי מאוד מסיפורה של משפחת כגן, דיברתי על כך עם אחד מוותיקי העובדים ב'דרשו'. הראיתי לו את תמונתו של הגאון רבי משה יהושע כהן זצ"ל, אביה של הגב' כגן, שחלק גדול מהראיון עוסק באישיותו ובמורשתו.
אותו עובד הביט לרגע על תמונתו של הרב כהן, ולפתע חוורו פניו… ניכר היה עליו שהוא חווה סערת רגשות למראה התמונה של האיש הצדיק הזה.
מה קרה לך? שאלתי אותו, מדוע חוורו פניך? הכרת את הרב כהן? הוא נגלה לך בחלום הלילה? מה נבהלת כל כך?
השיב לי הידיד, לא ולא, לא נבהלתי, להיפך, התרגשתי לרגע, כי יש לי סיפור טעון רגשית מאותו סיפור:
"בצעירותי למדתי באחת הישיבות החשובות בירושלים, ישיבת 'בית התלמוד'", הוא מספר, "מאחר והישיבה היתה חשובה ומפורסמת, נרשמו אליה מאות רבות של בחורים, ומתוכם התקבלו כמה עשרות בכל מחזור, כך שהיו צריכים לחלק את המחזור לשני שיעורים.
"באחת השנים בישיבה, היה לנו מגיד שיעור גאון עצום, שהשיעורים שלו היו מורכבים מעשרות מפרשים, ראשונים ואחרונים במהירות. השיעור היה ברמה למדנית גבוהה מאוד, ואני באופן אישי לא התחברתי כל כך לסגנון.
"באחד הימים הייתי צריך לצאת באמצע השיעור, ועברתי ליד חדר השיעורים של השיעור המקביל שלנו… עמדתי שם, ושמעתי את המגיד שיעור שלהם, הלא הוא הגאון רבי משה יהושע כהן זצ"ל, כשהוא מסביר את דברי הגמרא, ועונה בדיוק על השאלה שאני התקשיתי בה. למה תוס' נאלץ לחלוק על רש"י… הקשבתי עוד קצת, והרגשתי שהוא מדבר ממש בסגנון שלי, הוא נותן דגש בדיוק על הנקודות שתפסו אותו ב'סדר הכנה'. הרגשתי שזה ממש מגיד שיעור כלבבי…
"מיד לאחר אותו שיעור ניגשתי למשגיח, וביקשתי שיעבירו אותי לשיעור המקביל, אני רוצה ללמוד אצל הרב כהן. הבקשה שלי נדחתה. ניסיתי לבקש ולהתחנן, אבל לא עזר לי שום דבר, היתה מדיניות מוחלטת בישיבה שלא מעבירים בחורים משיעור לשיעור, מסיבות שונות ומגוונות.
"מאז ועד היום, עדיין קיים פצע קטן בלב שלי. אני כל הזמן חושב על זה, אם היו מעבירים אותי לשיעור של הרב כהן, מי יודע אם לא הייתי מצליח בלימוד הרבה הרבה יותר.
"אני בטוח שהר"מ שאצלו אני למדתי היה מיוחד מאוד עבור חלק מהתלמידים, הוא באמת היה גאון עצום והשיעורים שלו היו ברמה גבוהה מאוד. גם הרב כהן היה גאון עצום והשיעורים שלו היו ברמה לא פחות גבוהה, אבל הסגנון שלו היה כנראה יותר מתאים לי.
"אני תמיד תוהה, אם המשגיח שלנו אז בישיבה היה יודע שאני אקח איתי את הסירוב הזה, של החלפת שיעור, במשך ארבעים שנה קדימה, אם גם אז הוא היה נשאר כל כך נחוש בסירובו, או שאולי הוא היה חושב על זה פעמיים… זה מסר חשוב מאוד לכל איש חינוך, לכל הורה, תשתדלו תמיד להיזהר, שלא תחסמו את התלמידים או הילדים שלכם, מכניסה למקום שממנו הם יוכלו לצמוח. אתם אולי תשכחו מזה שתי דקות לאחר מכן, אבל הם יזכרו את זה כל ימי חייהם…".
גם אני נעצרתי לרגע ממראה הכהן גדול מורנו ורבנו
ולמה נעצרתי ! כי המראה היקר המבט החודר והמשפיע לא עוזב אותי עד היום.
דוקא אני זכיתי להימנות על תלמידיו ולקבל מלא חופניים תורה והלכות דרך ארץ
מורנו הרב היה בעל ענווה עצום וידע מה לומר בשיעור, ומה נצרך לידיעת התלמידים בלבד
וכשהיינו שואלים אותו מה שם המפרש? הוא היה עונה מה זה משנה שמות, האם הבנת את הסברא?
איש אשכולות – שהכל בו – יראת שמיים חודרת ואהבת הזולת שקיעה בלימוד מופלגת.
אסיים במעשיה(קטנה אבל עומדת מול עיני כאילו ארעה עכשיו) פעם הלכתי עם אבי זצ"ל (שאלחט"א) לקניות ביום שישי אחר הישיבה בשוק מחנה יהודה והנה אנו פוגשים גם את מורנו הרב בקניות לכבוד שבת. ואחר דרישת השלום, אומר הרב לאבי השבוע שאלתי את הבן שאלה ברע"א והוא ידע לחזור על התשובה כראוי. וכאן התחיל הרב לשאול אותי כאילו אנו באמצע בית המדרש – "נו, מה היתה התשובה תחזור? ובאמצע המונה של ירושלים בין קריאות הסוחרים מתנגן לו רע"א.
אם קראתם עד פה הנכם מבינים מדוע א"א שלא לעצור מול דמותו האהובה ממש כמו אבא.
יהי זכרו ברוך ואפשר שזה מעט הכרת הטוב על כל מה שפעל למעננו
יש עוד הרבה דברים שקיבלנו ועוד חזון