הקדמונים העמיקו בתכלית בריאת העולם
הקדמונים העמיקו בתכלית בריאת העולם בכללו, ונכנסו לדברים עמוקים, אין לנו רשות להתבונן בהם, אבל מה שאף עלינו לדעת ולהיות ברור לנו, שלא היתה בריאת העולם בשביל מצבו הגשמי והנאתו החומרית של האדם, אלא כדי שיתגלה כבוד ה', וישרה שכינתו יתברך בתחתונים כשם ששורה בעליונים.
כדי להביאנו לידי אמונה
ענין מעשה בראשית, אף שקשה להבין הדברים כפשטן כי סוד הבריאה עמוק עמוק מי ימצאנו, אולם תכלית הנכתב לא הוי אלא כדי להביאנו לידי אמונה שנאמין באמונת אומן ביוצר הכל, ונבוא לידי יראת שמים.
תכלית היצירה היא כבוד ה'
כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לכבודו, כל הבריאה העליונה והתחתונה, דומם, צומח, חי, ומדבר, הארץ וכל אשר עליה, הימים וכל אשר בם, תכלית היצירה היא כבוד ה', והיא המחשבה המקפת הכל.
והוא פשטות של תפלה הנוראה של עלינו לשבח
כתב רבינו הרמב"ן )ס"פ בא( כוונת כל המצות שנאמין באלקינו ונודה אליו שהוא בראנו, והיא כוונת היצירה שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה, ואין לא-ל עליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לאלקים שבראו.הרי שפתיו הק' של הרמב"ן ברורים בטעם יצירה הראשונה, והוא פשטות של תפלה הנוראה של עלינו לשבח – ועל כן נקוה לך, לתת גדולה ליוצר בראשית – להכירו, ושיקראו כל בני בשר בשמו הגדול.
במה זכה סוג האדם, כי זכרת אותו לטובה
כאשר יראה האדם את כל בריאה הגדולה, מגלגלי שמים עד כדור הארץ, יראה עצמו כגרגיר חרדל נגד הנבראים הגדולים האלה, ואז ישאל לעצמו מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, במה זכה סוג האדם, כי זכרת אותו לטובה בין הבריאה ותפקד מושבו יותר מכל הנאצלים והנבראים הנוצרים והנעשים. אבל הקב"ה ברא את האדם עם כחות עצומים לעלות על גפי מרומי הבריאה כולה, ועי"ז כל שתה תחת רגליו. כל הבריאה שוב תחת אדם, מובחר היצירה הזו.
(מתוך גליון מעיינות הלוי בראשית תשפ"ב – בהוצאת מכון מעינות הלוי)