סיפר הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א: שמעו נא למעשה נורא אשר התרחש זה עתה ממש, שמענוהו מאיש נכבד העובד באחד האולמות בעי"ת בני ברק יצ"ו, שם יש שתי אולמות לעריכת 'שמחות', האחד גדול ומפואר, ומשנהו קטן ממנו הן בגדלו הן ביופיו והדרו.
ביום ראשון פר' ויחי ח' טבת נכנס הלה ל'מטבח' כדי לראות שהכל מתנהל כשורה, ומיד הבחין ב'מנהל האירועים' כשכולו גועש ורועש, זיעה נוטפת הימנו מרוב כעס ואבדן עשתונות. וסיפר לו בקצרה כי מצידם הכינו להיום את האולם הגדול עבור משפחת א' ואת השני – הקטן למשפחת ב', אלא שכשהגיעו שתי המשפחות אל האולם נתברר גודל ה'שבר', אחר שבטעות סיכמו עם שתי המשפחות שיעמידו לרשותם את האולם הגדול (מאחר שהאחראי על ההזמנות שכח שכבר השכירו את האולם הגדול למשפחה אחרת), ועתה שתי המשפחות עומדות של שלהם לערוך את שמחתם באולם הגדול – כפי אשר הובטח להם, ואף אחד מהם אינו מוכן לוותר.
יצא 'בעל המספר' לפתח האולם ואכן שמע את ה'קולות והברקים', גם ראה בעיניו את בעל האולם עומד חיוור ואובד עצות. הלה סיפר לו שניסו להרגיע את הרוחות אך הסערה הולכת ומתגברת, ולא עוד אלא שמשפחת ב' שקיבלה את האולם הקטן מאיימת לערוך את השבע ברכות במקום אחר, ולאחמ"כ לתבוע את הנהלת האולם על הנזק ובתוספת עגמת נפש וכו'. הצעקות הולכות וגוברות וראשוני האורחים כבר מופיעים… וביקש הימנו לנסות להתערב להגיע אל עמק השווה.
פנה הלה אל משפחת ב' וביקש מהם לוותר, ואף הציע להם שיזכו לאירוע מפואר יותר ממה שחשבו, באופן שלא ישכחו כל ימיהם… וכן לפיצוי כספי ואף שהות לכל המשפחה בבית מלון בטבריה, אך הם התעקשו שאינם מוכנים בשום אופן, כי ברצונם להביא לאורחים את ה'מיטב'.
כשראה שעם משפחת ב' לא יזוז שום דבר פנה אל משפחת א' ש'זכו' באולם הגדול וביקש מהם לוותר, אך הם מיאנו מאחר ש'בעלי הזמר' כבר העמידו את כליהם, ועל הכל, כי הצד שכנגד פגעו בהם מאד… הפציר בו 'המספר', אנא, רחם נא, הבט וראה את הנעשה… ותמורת זאת תזכו אתם לפיצויים שונים. אז נענה לו בעל השמחה: איני צריך פיצויים, די לי במה שהוכן עבורי… אך למענך מוכן אני לוותר, אבל, עליך לפנות אל 'בני ביתי', והיא בוודאי לא תוותר.
ביקש ממנו רשות לדבר על ליבה, אלא שהיא היתה כסלע יצוק… עד שאמר לה: 'יש לך הזדמנות למעשה חסד ולזכות במצוה נדירה שבין אדם לחברו – ויתור לאחרים, אמרו נא, וכי אינכם זקוקים לזכות גדולה וחזקה במשפחתכם'.
שתקה לרגע והחלה לבכות שאכן לפני כשבוע (פר' ויגש) אובחנה אצל אביה בעיה רפואית סבוכה ובסוף שבוע זה עליו להתחיל טיפול בביה"ח בבריסל שבבלגיה. אמר לה, אם כן, 'הרי שלכם לפניכם', בזכות מצוה רבתי כזו יזכה אבי המשפחה לרפואה שלימה. ביקשה לחשוב ולשקול את הדברים, וכעבור רגע אמרה שאכן היא מוותרת ולוקחת את הזכות הזאת לרפואת אביה.
מיד ותשקוט הארץ… והחליפו במהרה את הכלים והמאכלים והכל על מקומו בא בשלום. אחר כמה רגעים הגיעה המוותרת ואמרה, ששמעה לפני זמן שבעל האולם אומר שהוא נותן 'גט פיטורין' לפקיד שהאשמה תלויה בו, ומאחר שהיא רוצה שהזכות שלה תהיה מושלמת על כן מבקשת שיבטיחו לה להחזיר אותו פקיד לעבודתו, ובכך לא יצא נזק לשום אחד.
וכאן מגיע תקפו של מעשה: באותו שבוע, יום חמישי פר' ויחי י"ב טבת, הגיע אביה לבית החולים ולפני שהחלו לטפל בו, ערכו לו שוב סדרת בדיקות, והנה ניגש אליו הרופא ואמר היתה כאן טעות, ואין שום צורך בטיפול, אולי צריך כדורים ותו לא, ועתה שוב לביתך לחיים ולשלום.
למען תדע כוחו של ותרנות הבאה מתוך קושי ושבירת הטבע, אשר היא פועלת גדולות ונצורות מחוץ לגדרי הטבע ממש. ואם יש בכולה לשנות 'בדיקות', על אחת וכמה שביכולתה לפעול שלא תבוא הצרה כלל.
(ע"פ באר הפרשה)
וויתור
הסיפור מדהים למרות ששמעתי אותו מהרב ושתתפתי את מתפללי בית הכנסת שלי ביישוב
שוב קראתי באתר הידברות יישר כוח