אכילה ושתייה לפני נטילת לולב
אין לאכול לפני הנטילה, פת או מזונות יותר מ"כביצה" – 56 גרם (שו"ע תרנ"ב, ד). ואף בפחות, אין להקל אלא בצורך גדול (משנ"ב, ז). שתיית קפה או תה ליישוב הדעת, מותרת לפני הנטילה (ערוה"ש שם, ה). בנות ונשים: מותרות לאכול ולשתות לפני נטילת לולב, שאף כשנוטלות לולב, לא קיבלו על עצמן, את איסור האכילה (א"א מבוטשאטש תרמ"ח ד"ה עוד).
בדיקת ד' המינים לפני הנטילה: אין צריך לבדוק בכל יום את המינים לפני הנטילה, כיון שהוחזקו להיות כשרים, אלא א"כ נפלו או קיבלו מכה (דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל).
אחיזת המינים
"ימין ד' רוממה", על כן, אוחזים הלולב עם ההדס והערבה [שלש מצוות] ביד ימין, החשובה יותר, ואת האתרוג [מצווה אחת] ביד החשובה פחות, שמאל. איטר יד [שמאלי]: בן ספרד – נוטל ככל אדם לולב, בימין ואתרוג בשמאל. בן אשכנז – נוטל הלולב ביד שמאלו והאתרוג בימינו.
נטילת לולב לאשה
אישה פטורה ממצות לולב (רמ"א תרנ"ח, ט) ככל מצות עשה שהזמן גרמא, אולם בנות אשכנז רשאיות אף לברך על הלולב (משנ"ב תרנ"ד, א ותרנ"ח, מ"א) ויש שכתב שנחשבת מצוה זו לגביהן, כאילו קיבלוה על עצמן כחובה (שו"ת רע"א בהשמטות לסי' א). ובת ספרד, יש אומרים שלא תברך (ברכי יוסף תרנ"ד, ב בשם רבו הגאון רבי יונה נבון זצ"ל, וכן דעת הגר"ע יוסף זצ"ל ראה שו"ת יחווה דעת א, פח-פט),
אכן, יש הסוברים שגם בנות ספרד תברכנה על הלולב כדברי ה"ברכי יוסף" שם ובספרו יוסף אומץ סי' פ"ב: "נהגתי לומר לנשים שיברכו על הלולב וכמנהג קדום שהיו נוהגות הנשים בעיר הקודש, הגם שמרן פסק שלא יברכו, נראה דאילו שלטו עיניו הקדושות בתשובת רבי יעקב ממרוי"ש וכו' ודאי כן היה פוסק ומנהיג". וכן כתב כף החיים תקפ"ט, כ"ג, שכן היה מנהג ותיק בירושלים שהנשים הספרדיות גם הן ברכו על הלולב, ובשו"ת רב פעלים ח"א בסוד ישרים סי' ב שכן היה מנהג הנשים בבבל. מפורסם, שמרן הגר"ע יוסף בבחרותו כשהיה בבית הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל ראה שאמו ע"ה ברכה על הלולב, ולשאלתו, הרי אסור לאשה לברך על הלולב ? ענתה: "כך הורה לי לברך מרן הבן איש חי בעצמו, ומצוה עלי לקיים דברי חכמים"
הסרת טבעות היד בנטילת לולב: הכרעת המשנה ברורה (תרנ"א, לו) שמן הדין יש לחשוש ולהסיר את הטבעות בעת שמברכים על הלולב, ואם נטלו בלא להסיר הטבעת – יחזרו וייטלו בלא ברכה. וכן כתב בילקוט יוסף מועדים עמ' קס"ד : "נכון להסיר את הטבעת מעל האצבע בשעת נטילת לולב, אף שמעיקר הדין אין לחוש".
חובת קטנים ובנים בנטילת לולב
"קטן היודע לנענע, אביו חייב לקנות לו לולב". כיום, רבים נוהגים שהילדים מברכים ומנענעים בלולבו של אביהם (שו"ע תרנ"ז, ב וערוה"ש שם, ב). ארבעה מינים שקונים לקטן, צריכים שיהיו כשרים לכתחילה, אך אין חיוב להרבות במחירם כדי שיהיו מהודרים (ביה"ל תרע"ה, ד"ה לדידן וכו' וספר חנוך לנער כ"ה, ב). בנים בני מצוות, צריך האב להשתדל שיהיו בידי בניו הבחורים ארבעה מינים כשרים שיוכלו לנענע בהם כתקנת חז"ל (שו"ת ויברך דוד, ע"ט וכרוז שיצא בתשרי תשמ"ו בחתימת גאב"ד העדה החרדית בעל מנחת יצחק זצ"ל).
קטן שהגיע למצוות בימי הסוכות
קטן שנעשה בר מצווה בחול המועד סוכות, נכון שיברך שהחיינו על פרי או על בגד חדשים ויכוון לפטור גם את ישיבת הסוכה ונטילת ארבעת המינים מאז שגדל (פסקי תשובות תק"מ, ב).
הבדלה בצאת החג
מבדילים על הכוס בלא בשמים ובלי נר. וכדי לצאת מספק לעניין "ברכת לישב בסוכה" בהבדלה, נהוג לאכול מיד בסמוך להבדלה מזונות כשיעור, ולפחות המבדיל יאכל מהם, ואזי מברכים "לישב בסוכה" בהבדלה, לכתחילה. ויש לציין, שמו"ר הגרש"ז אויערבך זצ"ל אמר לידי"נ יבדלח"ט הרה"ג אליעזר שטרנפלד שליט"א שיש להקדים ברכת "לישב בסוכה" לפני תחילת ההבדלה, מחשש הפסק (כנדפס ב"הליכות שלמה" סוכה ט, י"א). בני ספרד – אין מברכים "לישב בסוכה" על ההבדלה.
"שמחת בית השואבה"
מותר לבן חו"ל להשתתף בשמחת בית השואבה בא"י במוצאי יו"ט הראשון של החג, אף שמנגנים שם בכלי זמר, אבל אסורים לדבר עם בני א"י בענייני חול או משא ומתן, [ולא ידברו עם בן א"י היושב ברכבו, דרך החלון, משום "ממצוא חפצך ודבר דבר" ומשום זלזול בקדושת יו"ט שני]. אבל, התירו הפוסקים, לבן א"י לצלם בן חו"ל שאצלו יום טוב שני, אם הוא עושה זאת ביוזמת עצמו, מבלי שציווה עליו בן חו"ל.
אבל ר"ל, יימנע מלהשתתף בשמחת בית השואבה, כשמנגנים שם בכלי נגינה, וכאשר רק רוקדים בלא תזמורת – יש להקל (דעת הגר"ש ווזנר זצ"ל כמובא בספר חוה"מ כהלכתו עמ' ת"ג). ובספר "גשר החיים" כ"ג, ג אות ז מתיר רק לומר "שיר המעלות" אך לא לרקוד.