עיקר השיחה שנאמרה על ידי רבינו הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל בישיבת פוניבז' ביום ה' תשרי תשס"ד, היה החלק שכל אחד יקבל על עצמו קבלות ליום כיפור. לב יודע מרת נפשו, כל אחד יודע במה הוא צריך להתחזק, וכל אחד צריך לחשוב במה הוא יכול ודאי לעמוד, ואת זה יקבל על עצמו. וצריך לדעת שבכל דבר שאדם מתקרב יותר להקב"ה ורוצה יותר להתחזק בתשובה – הקב"ה מקבלו בכזו שמחה, וכי כל התקרבות, אף קטנה, חשובה מאוד להקב"ה! (הרה"ג רבי גדליה הוניגסברג שליט"א, מגזין 'במה').
סיפר הגאון רבי יעקב אידלשטיין זצ"ל רבה של רמת השרון: ברמת השרון נפטר פעם יהודי שהיה רחוק מתורה ומצוות. אחד המתפללים ניגש אליו לבקש שיבוא להספיד אות אותו יהודי, אך מאחר שהלה לא הגיע לבית כנסת הוא לא הרגיש שום קשר אליו: על מה ולמה יבוא? האם צריך הוא להתחיל להסתובב בכל הלוויה שנערכת ברמת השרון?
אמר לו היהודי: "אספר לרב סיפור על הנפטר: אנחנו קבוצה של יהודים יוצאי פולין שנפגשים כל שבת אחר הצהריים, יושבים ביחד ומדברים, מעלים חוויות וזיכרונות מהעולם שהיה. פעם אחת שמתי לב, שהיהודי הזה, שנפטר, יוצא החוצה לפני צאת השבת, ואחרי דקות ספורות חוזר. כשראיתי שהעניין חוזר על עצמו שאלתי אותו לאן הוא יוצא ומה הוא מחפש בחוץ?
"אמר לי: במלחמת העולם השניה התגייסתי לאחד הצבאות של בעלות הברית. נסעתי באוניה ופתאום פגע בה טיל פגיעה ישירה והיא החלה לשקוע. רוב הנוסעים שהיו עליה טבעו למוות, אני עצמי תפסתי קרש ונתליתי עליו. הים היה סוער, תפסתי את הקרש בכל כוחי, אבל הרגשתי שעוד מעט עוזבים אותי כל כוחותיי. תורה ומצוות לא קיימתי, אבל בשארית כוחי אמרתי: ריבונו של עולם, אם אתה מציל אותי מכאן, אני לא מעשן יותר בשבת'. הוא לא קיבל על עצמו לשמור שבת – אלא רק עבירה אחת פחות.
"'דקות ספורות אחר כך', המשיך לספר, 'אני רואה פתאום מטוס של בעלות הברית מחפש ניצולים. הטייס ראה אותי, הוריד לי חבל והצליח להעלות אותי למעלה והציל אותי. מאז, בכל שבת כשאני יושב אתכם ומדבר, אני יוצא החוצה לראות אם כבר יצאו שלושה כוכבים, ורק כשיוצאת שבת אני מתחיל לעשן'".
אמר על כך רבי יעקב אדלשטיין: כמה מופלאים רחמיו הגדולים של הקב"ה! אדם עומד לטבוע, הוא נמצא על שערי מוות – ובעקשנותו לא מוכן לקבל על עצמו עול תורה ומצוות ולא מוכן לחזור בתשובה! הוא מוכן 'להתנדב' לפרט אחד קטן – לא לעשן בשבת… וכבר הקב"ה שולח לו נס הצלה.
רק נתאר לעצמנו, כמה רחמים וברכה ייתן הקב"ה ליהודי, שבאמת מתחרט על מעשיו ותופס את עצמו ומקבל על עצמו עול תורה ומצוות!
(דורש טוב, הובא בגיליון לכבוד שבת קודש).