אליעזר (לייזר) רוט
לקראת יום הכיפורים, היום בו כל עם ישראל מתאחד בתפילה ובתשובה לבורא עולם, ביקשנו לשוחח עם הרב ישראל דחבש, מוותיקי הפעילים ב'אחינו', ומי שזוכה דרך קבע להשיב לב בנים על אבותם בפעילותו הנמרצת והבלתי נלאית, בקרב בני הנוער בכל רחבי הארץ.
"בימים אלו, עשרת ימי תשובה, אנחנו צריכים להבין מה זה בכלל חזרה בתשובה, ומה היא הכפרה שמתכפרים לנו העוונות ביום הכיפורים", הוא אומר.
"התשובה היא עזיבת החטא. אדם מתוודה, מקבל על עצמו שלא לחטוא עוד, ומתחנן לפני הקב"ה שיסלח לו.
"אומר לו הקב"ה כביכול, אני אכן סולח ומוחל לך. אל תדאג, אני לא אעניש אותך על החטאים שחטאת. למה? כי חזרת בתשובה.
"אבל מה, כשחטאת, אתה שיחקת בבוץ. התלכלכת, טינפת את עצמך ואת הבגדים שלך בלכלוך נורא ואיום.
"בסדר, עכשיו אתה כבר לא משחק בבוץ, אבל אתה עדיין מלוכלך ומטונף. זה לא נעים לי שאתה פה לידי, תתרחק ממני בבקשה…
"אומר רבינו יונה, שזה עיקר התשובה. להתנקות ולהיטהר מהלכלוך של החטא. כי העונש הכי גדול שיכול להיות לאדם, זה שהוא מגרש את הקב"ה מפניו.
"הרי כל השפע שיש לאדם, כל הטוב שמגיע אלינו, מגיע מהקשר שלנו עם הקב"ה. ככל שאדם יותר קרוב אל הקב"ה, כך הוא מקבל השפעות גדולות וטהורות יותר. אבל מי שנמצא בריחוק מקום, כביכול, מקבל את כל האור כשהוא מעומעם והשפע מצומצם.
"זאת המהות של יום הכיפורים: 'כי ביום הזה יכפר עליכם'! כפרה מלשון של ניקיון. ביום הזה, הקב"ה מנקה אותנו, מסיר מאתנו את הלכלוך והטינוף. ואז, כשהטינוף יורד, אנחנו יכולים להיות קרובים אל הקב"ה ולזכות לכל הטוב שבעולם".
כוחו של רצון
הרב דחבש מסביר, שהכל תלוי עד כמה גדול כוחו של הרצון: "לא פעם אדם אומר לעצמו וליצר הטוב שלו: איך אני יכול לחזור בתשובה? יש לי עבודה, חברים, משפחה, אני נמצא במקום מסוים, יש לי את המשבצת שלי. פתאום עכשיו אני אתחיל לזעזע את כל החיים שלי?
"אני לא מדבר רק על מי שחלילה אינו שומר תורה ומצוות, וכדי לחזור בתשובה הוא צריך ממש להפוך את כל החיים. אני מדבר אפילו על אנשים חרדים, שנולדו חרדים וגדלו חרדים, כמוני וכמוך, אנשים ששבויים במצב קיים, וקשה להם לצאת ממנו.
"אני סתם זורק דוגמה, אדם שרגיל מגיל צעיר לטלטל בשבת במקום שיש עירוב. הוא לומד את הלכות שבת, הלכות עירובין, ועוברת בו מחשבה של התחזקות, אולי אני אחמיר על עצמי בעניין הזה…
"מיד בא היצר הרע וקופץ עם התירוצים הללו: תגיד, השתגעת? נהיית 'חזונישניק'? איך תתחיל עכשיו להיזהר מטלטול? זה בלתי אפשרי!…
"ואם הוא רוצה להקפיד על כשרות מהודרת יותר ממה שהיה רגיל עד כה? ואם הוא רוצה להתחיל להקפיד דווקא על ציצית צמר, או להחמיר בנושא של חשמל בשבת, ועוד הרבה מאוד הנהגות טובות שאדם רוצה לקבל על עצמו – מגיע היצר הרע ומשבית את הרצון הזה, עוקר אותו מהשורש. זה בלתי אפשרי! איך אפשר לשנות הרגלים? הציבור מסביב לא יבין את זה! מה יאמרו אנשים! איך זה ישפיע על השידוכים של הילדים ועוד כהנה וכנה הסברים ותירוצים…
"אבל אדם שרוצה ומעוניין, יכול לעשות שינויים עצומים בחיים שלו! הכל תלוי בכח הרצון! האמינו לי, אני ראיתי אנשים שעושים מהפכים כאלו, שהלוואי עלי שאני אגיע לקצה של הקצה של כוחות הנפש שיש להם.
"אני אספר לכם על מקרה אחד כזה, ומאחר ומדובר בעניינים שהפרסום לא כל כך יפה להם, אני אשנה פרטים רלוונטיים…".
לשלם את המחיר
"יום אחד הטלפון שלי מצלצל. על הקו בחור כבן 20, שמספר לי שהוא משרת ביחידה מאוד מאוד יוקרתית בצה"ל. זאת יחידה קרבית שכל בני הנוער החילוניים שואפים להגיע אליה…
"שאלתי מה הוא רוצה, והוא עונה לי שהוא חזר בתשובה. יופי, אמרתי לו, אני שמח בשבילך שזכית. איך אני יכול לעזור לך???
"הבחור התחיל לבכות. 'קשה לי', הוא אמר, 'אני לא יכול להישאר ביחידה הזאת. האווירה פה מאוד מאוד חילונית. בלתי אפשרי לשמור פה על העיניים, בלתי אפשרי להישאר פה יהודי כשר. אני רוצה לצאת מכאן!…'.
"הוא סיפר לי שהוא פנה למפקד הבסיס וביקש להשתחרר. לא נתנו לו. הוא הלך לקב"נ (קצין בריאות נפש) וטען שהוא לא בריא בנפשו ושהוא צריך אשפוז, אמרו לו שיפסיק לבלבל בשכל, ויחזור לבצע את התפקיד שלו.
"אפילו ביקשתי מהמפקד שיכניס אותי לכלא, לפחות שם לא יהיו ניסיונות כאלו קשים", הוא מספר, "אבל המפקד לא הסכים. הוא אמר לי שהתפקיד שלי מדי חשוב, והוא לא יכול לוותר עלי…".
"הקשבתי לחייל הבוכה ואמרתי לו דבר אחד: אם אתה באמת רציני ורוצה לצאת, תבוא אלי. נשב ונדבר ונראה איך אפשר לעשות את זה, אולי נגייס עורך דין אולי בדרכים אחרות, בוא נראה.
"למחרת הוא בא אלי, ואמר 'הנה, אני כאן, אני רוצה שתעזור לי'…
"ידעתי שאני נכנס ל'תיק' רציני מאוד. זה מקרה מאוד מסובך, לשחרר חייל באמצע השירות, יש לו עוד יותר משנה עד שיסיים צבא. זה לא פשוט בכלל.
"החלטתי שאני בודק אותו, כמה הוא רציני. אמרתי לו: 'בוא נלך להתפלל מנחה'… לקחתי אותו לאיצקוביץ, בכוונה חיפשתי בית כנסת מעניין, שמי שלא מכיר קשה לו להתרכז שם בתפילה, כי הוא נדהם מהכמויות של האנשים שיוצאים ובאים וכל האווירה מסביב.
"התפללנו מנחה והבחור לא מוציא את העיניים מהסידור. איזו כוונה! איזה ריכוז! מדהים…
"יצאנו החוצה אחרי התפילה, לקחתי אותו שם ממול לאכול פיתה פלאפל. ראיתי איך הוא נוטל ידיים, ראיתי איך הוא מברך לפני האוכל, איך הוא מברך ברכת המזון. כל הזמן עקבתי אחריו, והגעתי למסקנה שהוא באמת בחור רציני מאוד. יש לו יראת שמים, יש לו רצון חזק להיות חוזר בתשובה אמיתי. חייבים לעזור לו…
"ניסיתי לעזור מפה ומשם, אבל זה כמו ברזל! אין עם מי לדבר, בצבא לא מוכנים לשחרר אותו. האמת שהייתי במבוכה ולא ידעתי מה עושים. ואז זה קרה. אני מסתכל עליו, הוא מרים את ראשו ואומר לי: 'ישראל, עשית את שלך ולא הצלחנו, אבל אני החלטתי שזהו, אני לא חוזר לשם ויהי מה… אני נוסע עכשיו הביתה ואהיה איתך בקשר'…
"הוא חזר אלי למחרת, ואמר לי שהוא קיבל בינתיים חופשה מהצבא, והוא חייב בימי החופשה להיכנס ללמוד בישיבה ולהתחזק. אני סידרתי לו ישיבה לכמה ימים כדבריו…
"בהמשך הבנתי שהוא לא קיבל חופשה, הוא פשוט החליט לערוק…
"אני יצאתי מהתמונה, ומה מתברר? שהבחור יושב ולומד, משהו מדהים! נכנס לאחת הישיבות הכי חזקות לבעלי תשובה, הוא כל היום לומד בהתלהבות ועושה חיל בלימודיו.
"אני עצמי לא הצלחתי ליצור איתו קשר תקופה ארוכה, כי הוא פשוט ירד למחתרת. אפילו להורים שלו הוא לא גילה איפה הוא נמצא, כדי שהצבא לא יוכל ללחוץ עליהם ולאתר אותו.
"בתקופה האחרונה פגשתי אותו, ואמרתי לו שהגיע הזמן לסגור את הפינה הזאת. 'אתה לא יכול להיות במנוסה כל החיים. תחזור לצבא, ישימו אותך בכלא וישחררו אותך אחרי תקופה כליאה'.
"השיב לי הצדיק הזה, שהוא אכן מתכוון לעשות זאת. הוא כבר השלים עם זה, שהוא עומד לשבת כמה חודשים בכלא באשמת עריקות, וברור לו שאחרי זה לא יחזירו אותו לשירות פעיל, כי אף מפקד לא רוצה חיילים שעורקים ונעלמים…
"אמרתי לו, 'נו, למה אתה מחכה? לך תגמור עם זה כבר!'… ענה לי החייל תשובה שהעלתה לי דמעות בעיניים… 'אם אני הולך עכשיו לכלא, זה אומר שאין לי חודש אלול בישיבה! אין לי ראש השנה בישיבה! אני מפסיד יום כיפור בישיבה! אני לא אוכל לשבת בסוכה בחג הסוכות! את זה אני לא יכול לסבול!'…
"'אחרי החגים, יום אחרי שמחת תורה, אני אתייצב שם בחזרה, ואשב בכלא כמה שצריך. העיקר שעד פסח אני כבר אהיה בחוץ'…".
להחדיר בילדים
"הסיפור הזה ממחיש לנו, עד כמה אנשים שנראים לנו פשוטים מאוד, מסוגלים להגיע לדרגות גבוהות של מסירות נפש. הוא מנותק מהמשפחה שלו כבר הרבה זמן, כי הוא חושש שיעצרו אותו, הוא אמר לי שהוא מאוד מתגעגע להורים, מדי פעם הוא מתקשר, כל פעם מטלפון אחר ומעיר אחרת, משוחח איתם קצת ושוב יורד למחתרת. הוא יודע שהוא עומד לשבת בכלא, והוא שלם עם זה. אין לו שום כעס או ניסיון להתמרד נגד הגזרה שעתידה להיגזר עליו.
"ואת כל זה הוא עושה למה? כי בבסיס שבו הוא היה אי אפשר לשמור על העיניים, ובגלל שנפשו חשקה בתורה.
"השאלה היא, איך אנחנו מחדירים את זה בילדים שלנו וגם בעצמנו. הרי אנחנו נולדנו ב"ה לבתים של תורה ויראת שמים, אנחנו לא צריכים להגיע לכזאת מסירות נפש, כדי לשמור מצוות ולעשות תשובה.
"אני חושב שהעיקר זה לדבר עם הילדים על אמונה ועל עבודת ה'. זה לא 'צריך ליטול ידיים לפני שאוכלים', אלא 'הקדוש ברוך הוא רוצה שניטול ידיים לפני שאנחנו אוכלים, ואנחנו שמחים לעשות את רצונו'.
"צריכים לומר את זה לילדים, ובעיקר לשדר להם את זה. זאת צריכה להיות ההרגשה שלנו. לא להתעסק רק עם הטכניקה של שמירת המצוות, אלא עם המהות! עם התוכן! עם העובדה שהמצוות הללו הן מצוות של ה' יתברך, שאנחנו מקיימים אותן כי אנחנו אוהבים אותו, ורוצים לעשות את רצונו!".