קיבלו חז"ל שכל המתפלל ומתוודה ועושה תשובה ביום האחרון של השנה – כאילו שב כל השנה, ועולה לו "יום לשנה", שהכול הולך אחר החיתום (חיי אדם), ואף הטורחים בהכנת צרכי החג לא יסיחו דעתם מן התשובה ויזכרו חשיבות היום. ובעבירות שבין אדם לחברו, יקדימו לבקש מחילה בערב ראש השנה ולא ימתינו לערב יום כיפור. רגיל היה לומר הצדיק רבי אהרן מקארלין זי"ע: במנחה האחרונה של השנה אומרים: "ברך… (או ברכנו וכו') את השנה הזאת לטובה…" והרי לא נותרו מן השנה אלא דקות ספורות? אלא שיש קונה שנתו כעת, שהכל הולך אחר החיתום!
מנהג לפרוע חובות הנדרים והנדבות ומה שחייבים לצדקות, בערב ראש השנה (מנהג וורמיזא עמ' קנ"ד). ומנהג כמה חסידים ואנשי מעשה לקנות סכין חדשה לקראת ר"ה (ולחדד הסכינים שבבית) כסגולה לפרנסה טובה לכל השנה (מנהגי מהרי"ו, תקכ"ז וספר סגולת ישראל).
לשנה טובה תכתבו
לאחר ערבית מברכים זה את זה בברכת "לשנה טובה תכתב(י) ותחתם(י) (רמ"א תקפ"ב, ט) לאלתר לחיים טובים ולשלום" (חיי אדם קל"ט, ה), ולרבים אומרים: "תכתבו ותחתמו" ולנשים "תכתבנה ותחתמנה". ומרן הסטייפלר זצ"ל ברך לכל מי שפגש בדרכו מביהכ"נ לביתו.
ברכה זו מברכים לכל היותר, עד חצות היום הראשון של ר"ה (12:30) – מג"א. ולדעת הלבוש ברכה זו יש לברך עד סוף שעה שלישית (9:30) בלבד. שהצדיקים והצדיקות נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים טובים והמתברך לאחר מכן בנוסח "תיכתב" עלול להיפגע, כביכול חושבים אותו לבינוני, או ח"ו גרוע מזה. לאחר מכן אפשר לברך "לשנה טובה תחתם(י) או בכל ברכה מבלי להזכיר כתיבה.
טוב ונכון שבנים ובנות יכתבו איגרת ברכה עם בקשת סליחה ואיחולים לשנה טובה להוריהם, ויניחו האיגרת תחת החלות, כדי שעם בציעת הפת, יקראו ההורים את דברי ילדיהם, המתחילים את השנה החדשה במצווה יקרה של כיבוד אב ואם (זיו המנהגים אלול, כ"ה).
הנהגות בימי ראש השנה
א. יש להיזהר יותר מכל השנה, מלכעוס בימים אלו, מלבד גודל האיסור תמיד, יש בשמירה על הרוגע והשמחה, לסימן טוב לכל השנה כולה. ואף אם ישב אדם בטעות על מקומנו הקנוי לתפילה, אם לא נרמז, יש לשבת בתוך ד' אמות (לגר"ח נאה – 1.92 מטר) למקומו, וזה כאילו ישבנו במקומנו. (משנ"ב תקפ"ג, ד חיי אדם קל"ט, ו ובן איש חי, נצבים).
ב. נוהגים לסיים אמירת ספר תהלים פעמיים בר"ה – כנרמז "כפר" (בגימטריא 300 פרקים) "לעמך ישראל". ואכן, יש המשתדלים לאומרם בכל עת שאפשר במשך היום והלילה. והיו מגדולי הדורות זי"ע שאמרו שעדיף לומר תהלים בר"ה מלימוד אחר. אכן, יש לציין, שהגאון מטשעבין זצ"ל ישב בראש השנה אחה"צ, עם חתנו הגרב"ד שניאורסון זצ"ל, ועסקו בסוגית "שור שנגח". ומפורסם שהאדמו"ר בעל ה"דברי חיים" זי"ע הסתגר בחדרו קודם התפילות והיה שקוע בספר קצות החושן, באמרו שהתורה היא התבלין וסם החיים הגדול ביותר כנגד היצר הרע (כדאיתא בקידושין "אם פגע בך מנוול זה… משכהו לבית המדרש וכו'). וכמובן, הכול לפי מה שהאדם מרגיש.
ב. אף המקלים לעשן בשאר יו"ט, ובדעתם לעשן בראש השנה, יזכרו, כי "יש לבעל נפש לפרוש בראש השנה מעישון סיגריות, אם לא שיש לו צורך גדול לרפואה (מטה אפרים, תקצ"ט וכן כתבו שע"ת תקי"א ומחזיק ברכה תקי"ז, א) ובשו"ת התעוררות תשובה או"ח, רכ"ה שאביו הכת"ס זצ"ל, הגם שבכל יו"ט לא נמנע מלעשן (ראה שו"ת כת"ס ס"ו) אבל בר"ה נמנע מחמת אימת הדין, וכן הזהיר האדמו"ר מהריי"ץ זצ"ל. והלוואי ויתקיים ביום ר"ה "וכל הרשעה כולה כעשן תכלה". כמובן שהמעשנים צריכים להיזהר בכמה וכמה דברים – כמפורט בספר "פיסקי תשובות" ח"ה עמ' שפ"ה.
ג. נכון לכל אחד לקבל על עצמו בימים הנוראים איזו הנהגה טובה או הידור במצווה מכאן ולהבא, איש לפי מעלתו ( הגה"ק בעל ערוגת הבושם והגה"ק בעל אריה דבי עילאי זצ"ל ובמנהגי מהרש"ב מליובאוויטש זצ"ל).