מאת: הרב ישראל היימן
הנה זה כבר מתחיל.
כל עיתון שמכבד את עצמו מוציא מגזין של סיכום השנה, בכל פלטפורמה חדשותית מביאים סיכום שנתי מורחב.
להבדיל – גם המשגיחים בישיבות ומגידי המישרים בכל בתי הכנסיות מסכמים את השנה.
ישנם שמתמקדים בחדשות העולמיות וישנם שמתמקדים בפוליטיקה, יש שמזכירים את כל גדולי ישראל שנפטרו השנה ויש שזוכרים את הגזירות על עולם התורה והיהדות.
הצד השווה בעניין הוא המימד שניתן לנו, האפשרות לצפות אחורנית במה שהתחולל שם באולם בית הדין השמימי בראש השנה תשפ"ב, מזה אנחנו צריכים לקחת מוסר ולעורר את עצמנו לקראת מה שהולך להיות באותו מקום בדיוק על פי אותם סדרי דין בראש השנה תשפ"ג הבא עלינו לטובה…
"הנה יום הדין לפקוד על צבא מרום בדין… וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון"…
פחד פחדים!!!
כולם, כל הכותבים המוכשרים או מוסרי השיחות הרהוטים יסיימו את הכתבה או להבדיל את שיחת החיזוק עם המשפט "תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה".
תרשו לי להציג בפניכם סיכום שנה משלי, קצת שונה… הרבה מאד שונה, משהו קטן שכדאי לחשבן לפני שמברכים שהחיינו בליל יום הדין, ובעיקר לפני שניגשים לתפילה לבקש ולהתחנן על נפשותינו לקראת השנה החדשה.
אני מנסה לחשב מה היה בשנה האחרונה בבית שלי, ננסה לעשות ביחד את החשבון כמובן בהשערה גסה ולא מדוייקת:
טון של לחם חלות ומאפים, מאות קילו של עופות ובשר, 2 טון ירקות מכל הסוגים, 200 קילו קמח, 150 קילו סוכר, אלפי ליטרים של חלב ומוצריו…
רבבות שקלים שנכנסו ויצאו מחשבון הבנק שלי (לא אגלה לכם כמה בדיוק אבל אין מי שלא עברו לו בחשבון הרבה מאות שקלים)…
אי אפשר לספור אפילו כמה פעמים ביקרתי בחנויות שונות במהלך השנה ויצאתי משם עם שקיות מלאות…
להמשיך?
מאות שעות של לימוד משותף ופורה וסיפורי פרשת שבוע מרנינים עם הילדים, מאות אלפי רגעים של חיוך של נחת או כל שמחה אחרת בין קירות הבית, מאות פתקי נחת ששלחתי או קיבלתי מהרבע'ס המורות והגננות של הילדים…
נראה לי שהבנתם את העיקרון…
לא שלא היו רגעים מרגיזים, לא שלא עברנו ניסיונות, הלוואי ולא הייתי צריך לכעוס או להתעצבן במהלך השנה, אבל מה זה לעומת כל מה שמניתי כאן בשורות האחרונות?!
כל אלו ועוד הרבה אחרים שלא הזכרתי כאן גם הם נגזרו עלי בראש השנה הקודם, את כל אלו נתן לי בורא כל עולמים במתנה גמורה בתחילת שנת תשפ"ב, בכולם השתמשתי, עם כל פרט ופרט שמחתי.
לא מגיע גם לזה התייחסות?!
אני עומד לפני שופט כל הארץ ועמך ישראל מסביבי כחומה, עוד לפני שאני אפנה בתפילה נרגשת על השנה החדשה, לא יימלט שאני אומר איזה משפט של תודה למי שנתן לי את כל אלו.
אני בטוח שאין מי שישכח לבקש עליו ועל כל בני ביתו בימי הדין, מי שממש בדרגה יבקש גם על כבוד התורה וכבוד שמים המחוללים, אבל כמה זוכרים בעודם לבושים לבן ועטופים בטלית לסקור את כל הטובות שסבבו אותנו בשנה החולפת ולהודות עליהם, שניה לפני שחם ליבי בהגיגי הוא צריך גם לנזול מרוב תודה על כל הטוב שקיבלנו מאיתו יתברך.
אחר כך גם נבקש ונתחנן, נזעק כולנו יחד ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה, כן… היו צרות השנה… הרבה צרות… לא נחסוך מלבקש ששנה הבאה לא יהיו צרות, אבל פנים אחרות לה לתפילה אחרי שאנחנו זוכרים להודות ולהלל על מה שכן קיבלנו, על הטובות אותם אנחנו לא שוכחים גם כשחיינו תלויים לנו מנגד ביום הדין הנורא.
תכלה שנה וקיללותיה, תכלה שנה וברכותיה…
וכשנודה, כשנכיר בטובה יהיה לנו הרבה יותר קל לעמוד ולבקש "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך".
תחל שנה וברכותיה!!!