במלחמה האחרונה ראינו שהקב״ה עזר לעם ישראל; הערבים שלחו 1100 טילים, חלקם הגדול יורטו מכיפת ברזל, והרבה מהם נפלו בשטח פתוח, וזה נס גדול שלא היו נפגעים, וגם אומרים שהג'יהאד זרקו טילים והם חזרו עליהם לתוך עזה.
בזכות מה זכינו לניסים אלו? נראה לי משום שבתשעה באב כל היהודים המסורתיים שגרים בדרום, בנתיבות באר שבע ואופקים, ישבו על הארץ ואמרו קינות ומגילת איכה, והרי איכה הוא אחד מכתבי הקודש, וזה נחשב לימוד תורה, וזה מגן על עם ישראל, ובזכות זה ניצלו.
והנה יש סתירה בפסוקים, בפרשת כי תשא כתוב "הנה אנכי שולח לפניך מלאך לשמרך בדרך", ומשמע שמלאך אחד שומר על עם ישראל, ומאידך בתהילים נאמר "כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך", ומשמע שיש שני מלאכים.
וכבר הקשה כן בתנא דבי אליהו [פרשה כ״ח], ואמרו שם: "עשה [אדם] שתים שלוש טובות, מוסרין לו לו מלאך אחד לשומרו, שנאמר 'הנה אנכי שולח מלאך'; קרא אדם תורה נביאים וכתובים, מוסרין לו שני מלאכים לשומרו, שנאמר 'כי מלאכיו יצוה לך'; אבל קרא אדם תנ״כ, ושנה משנה, מדרש, הלכות ואגדות, ושימש חכמים – הקב״ה משמרו בעצמו. משל למלך שהיה מהלך בדרך ובנו עימו במדבר, כיון שהגיע לחמה ולשרב, עמד אביו ברוחה של חמה ועשה צל לבנו, כדי שלא יגיע בחמה ובשרב, שנאמר 'ה' שומרך ה' צילך על יד ימינך', ע״כ.
ואנו רואים מזה שככל שהאדם לומד יותר תורה הרי הוא זוכה לשמירה גדולה יותר, ואם לומד תורה משנה וגמרא, הרי הוא זוכה לשמירה – לא על ידי מלאך אחד או שנים, אלא הקב״ה בעצמו שומר ומגן עליו.
הייתי פעם בחוף הים, וראו אותי שלושה מצילים וביקשו ברכה, ואחד מהם היה לומד כל יום חק לישראל. אמרתי להם: לשניכם אני מוכן לתת ברכה, אבל למי שלומד חק לישראל לא אתן ברכה. והסברתי, שזה שלומד בכל יום תנ״ך ומשנה וגמרא, ומדרשים ואגדות – הקב״ה בעצמו שומר עליו, והוא לא צריך לקבל ממני ברכה, וכמו שכתוב עליו בתנדב״א ״הקב״ה משמרו בעצמו״.
פעם אמרתי שיחת חיזוק באיזה מקום, ואמרתי להם: שווה ללמוד תורה – כדי לקבל שמירה ישירה מאת השם, ומי שלא יכול ללמוד גמרא, עכ״פ ילמד תנ״ך, שגם בזה זוכים לשמירת שני מלאכים. וכך אמרתי לבחורים לפני בין הזמנים: גם אם קשה לכם ללמוד גמרא, תלמדו תורה נביאים וכתובים, וזה גם מחזק ומעורר את האדם לדרוש את השם. ופעם הצעתי להם: קחו פרוייקט, 'ספר יהושע בבין הזמנים', כל יום פרק אחד. והיה אחד שבא אליי אחרי זה אמר שעשה כן. וראוי מאד להתחזק בלימוד בזמנים של רפיון, וכל לימוד תורה הוא טוב ומועיל.
(גיליון 'דעת ותבונה')