רבי שלום מרדכי שבדרון, אחיינו של המגיד הנודע הגאון רבי שלום מרדכי שבדרון, הוגלה לסיביר. בעת שהגיע למחנות רשם לעצמו את התאריך ונהג לפי זה שבתות וחגים. אולם כאשר הגיעו חודשי חשון וכסלו לא ידע אם הם מלאים או חסרים. הוא דאג מה יהיה עם חנוכה, אבל עוד יותר – מה יהיה הלאה? הרי עוד כמה חודשים יגיע פסח? לכן, כל יהודי חדש שהגיע למחנה או שעבר באיזור, היה רבי שלום שואלו, האם הוא יודע אם חשון היה מלא או חסר.
כולם הסתכלו עליו כלא שפוי. "אתה רוצה שיהרגו אותנו?! הרי מי שמזכיר רק ריח יהדות דינו כדור בראש…" ועוד ועוד… אך רבי שלום לא חת ולא נבהל. המשיך לשאול ולבקש במסירות נפש. כך עשה זמן רב ולא מצא פתרון.
עד ש… יום אחד שהה בתחנת הרכבת. לפתע ראה אדם שהיה נראה לו יהודי. רגע לפני שעמד לעלות על הרכבת, רץ אחריו להספיק להשיגו וקרא אליו: "ר' איד, אולי אתה יודע, חשון וכסלו השנה חסרים או מלאים?"
התבונן עליו היהודי ואמר: "כתוב בגמרא (ר"ה כה.) אודות חשבון יום הכיפורים שיצא לרבי יהושע, שרבי עקיבא ניחם אותו באומרו: 'אתם' אפילו שוגגין, 'אתם' אפילו מזידין, 'אתם' אפילו מוטעין". הוסיף היהודי ואמר: "אם אתה לא יודע את סדר החודשים, תעשה כסדרם!"
עלה היהודי לרכבת לדרכו, ו… רבי שלום התעורר משנתו! זה היה חלום… הוא לא באמת פגש את האיש ההוא, אלא רק חלם שפגש אותו!
הוא עשה כדברי החלום, ולימים התברר לו שנהג כהוגן, חשון היה חסר וכסלו היה מלא.
(נר לשולחן שבת)