ההבדל בין חכמה לבינה ידוע: בינה פירושה להבין דבר מתוך דבר. וחכמה – זו החכמה עצמה. כלומר, החכמה היא הבסיס, וממנה אפשר להגיע אל הבינה.
לפי זה צריך להבין את דברי פרעה ליוסף: "אין נבון וחכם כמוך" – קודם "נבון" ואחרי כן "חכם". והרי, כאמור, הסדר צריך להיות הפוך – קודם חכם ואחר כך נבון!
ביאר ה"כרם צבי": יוסף עומד לפני פרעה כאשר הוא בן שלשים שנה. שואל פרעה: איך קוראים לך? עונה: יוסף.
– בן כמה אתה?
– שלושים.
– שמעתי עליך שאתה בחור חכם, שמא תאמר לי היכן למדת?
– באיזה גיל?
– בבית ספר יסודי. היכן למדת?
– אצל אבא שלי בבית.
– אבא שלך בבית? ומה למדת אצל אבא?
– תורה.
– ומה עם חשבון, הנדסה?
– לא. כלום.
– טוב, אני שומע. ותגיד לי: תיכון, היכן למדת?
– תיכון? איזה תיכון? למדתי אצל אבא עד גיל שבע עשרה, אז נמכרתי לעבד, עבדתי שנה אחת, ואחר כך שהיתי בכלא עוד שתים עשרה שנה.
– הבנתי. עכשיו, שמעתי שאתה יודע לפתור חלומות. אספר לך את החלום ואתה תפתור אותו.
יוסף מסיים את פתרון החלום, ואז אומר לפרעה: "ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים". לא סתם איש. אלא, נבון וחכם.
"יעשה פרעה ויפקד פקידים כעל הארץ וחימש את ארץ מצרים בשבע שני השבע ויקבצו את כל אוכל השנים הטובות". תמנה פקידים בכל מקום בארץ מצרים. אליהם יביאו את כל אוכל השנים הטובות. על כל אלה, כמובן, צריך אחראי מלמעלה.
פרעה מסתכל על יוסף בהתפעלות ואומר: 'תגיד לי, מאיפה הבאת את כל מה שאמרת? הרי למדת רק תורה, לא אזרחות, לא חשבון, לא הנדסה…'. "אין נבון וחכם כמוך" – עוד לא למדת את החכמה – ואתה כבר נבון!
(רבי שלמה לוונשטיין שליט"א – מתוק האור יוסף הצדיק)