שופטים ושוטרים תתן לך
בתקופה בה ניהל רבינו הגר"מ שטרנבוך שליט"א את המערכה נגד הכשרתם של שבט "בני ישראל" מהודו לבוא בקהל, קיבל פעם איומים על חייו, והגה"צ רבי שמואל יוסף רבינוב זצ"ל, שהכיר את רבינו מלונדון, נכנס אליו לביתו לבקש שיעזוב את המערכה כדי להציל את חייו, כי הם עלולים להורגו פשוטו כמשמעו. אולם אשת רבינו ע"ה דפקה על השולחן ואמרה להרב רבינוב בתקיפות עילאה: "הוא מתכוון בלתי לה' לבדו, לא להתערב"!
השיב לה הרב רבינוב שיש כאן סכנה אמיתית לחייו, ואי אפשר לעשות משחק מהחיים, והשיבה לו אשת רבינו בגבורה: "אם יש סכנה לחייו, אני אלווה אותו לכל מקום שיילך, אבל את המערכה הוא לא יעזוב"! ואף שידעה שאין בזה שמירה כל כך, מ"מ הלכה אחריו ללוות אותו כדי לחזקו ולאמצו.
ובזמנו, כשראה הגאון ר' יחזקאל סרנא זצ"ל [שיום ההילולא שלו יחול מחר – ו' באלול] איך רבינו מחרף נפשו לעורר את הציבור כשכולם עמדו מהצד, נתפעל מאוד מכוחו של רבינו ללחום מלחמת ה' ללא חת, ואמר לתלמידיו: "מובטח לכם כי כל זמן שר' משה חי, עוד יישמע קול מחאה", והוסיף: "כל זמן שר' משה חי, הפקר לא יהיה".
*
סיפר בנו של רבינו רה"י הגרא"ז שליט"א: באחת ממערכות ישראל שניהל רבינו, אשר היתה למורת רוחו והתנגדותו של רב מסוים שהיו לו הרבה אוהדים ואוהבים מעולם הפשע, הגיעה אלי ידיעה ברורה שבלילה עומדים לבוא אנשי עולם התחתון (מאפיה) לביתו כדי לפגוע בו.
מיד נסעתי לבית אבי וביקשתי ממנו שיברח עכשיו ויבוא לישון אצלי בביתי. אולם רבינו לא הסכים ושאלני שאלה אחת: "תגיד לי, אם אני אעזוב את המערכה וכי יהיה מישהו אחר במקומי?" השבתי לו שאין אחר במקומו, ואמר לי, שא"כ אין מה לפחד, כי העולם אינו הפקר והקב"ה ישמור עליו.
שוב אמרתי לו שא"כ לפחות אשאר עמו כל הלילה לסייע לו להישמר מפני המזיקין, והשיב לי בתוקף: "אני גוזר עליך ללכת הביתה", ולא רצה שום שמירה נוספת אלא סמך על הקב"ה בלבד שיושיענו וישמור עליו.
*
פעם נכנס אדם מסוים לרבינו, והתחנן לרבינו שיסכים לאסור איזה עניין אשר דעת רבינו הייתה בו להיתר. הלה ראה שאין דעת רבינו לאסור, והתחיל להלחיץ בתחנונים ובלחצים שונים ואף רמז באיומים כביכול, שרבינו יצטער אח"כ על שהתיר, ואמר: "אני לא מבקש שום דבר מהרב, רק תאמר מילה אחת – 'אסור'.
רבינו שתק, עד שלבסוף השיב לו בתקיפות ובנחרצות: "בשו"ע כתוב שדיין שמתחרט מפסק הלכה מחמת שמאיימים עליו, אינו דיין. ולכן, עד כדי מסירות נפש אעמוד איתן בדעת תורה וההלכה הצרופה"!!
*
ובנותן עניין להביא מה שהיה רגיל בפיו של רבינו, דהנה כתיב "ה' איש מלחמה", והרי שהתואר של הקב"ה הוא איש מלחמה, ואע"פ שהוא מלא רחמים מ"מ הוא קרוי איש מלחמה. וזהו לימוד לדידן, כי אף שנצטוינו לדבוק במידותיו של הקב"ה להיות מלאי רחמים, אבל צריכים אנו להיות "אנשי מלחמה" ולנהל מלחמת ה' ברמה בלא שום פחד. ואדרבה, הקנאות גופא נובעת מתוך מידת הרחמים – להסיר חרון אף ה' מעל עמו ישראל.
מתוך גליון 'הלכות והנהגות ממרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א'