מעשה בבתו של הנגיד החסיד ר' אליעזר בראנד ז"ל מנעמירוב, אשר ל"ע נתפסה בנערותה לתנועות הציוניות וסרה מהדרך הישרה. למרבה הכאב היא התקשרה בקשר נישואין עם עו"ד יהודי, ממשפחה מתבוללת, שגם הוא לא שמר תורה ומצוות, לדאבון לב. נישואיה נערכו בלעמבערג, שלא בידיעת הוריה. כעבור זמן נודע הדבר לאביה, אשר זעם מאוד על מה שעשתה בתו.
באותה עת נתבע ר' אליעזר למשפט אצל השלטונות, בגין עלילת שווא שהלשין עליו אחד ממתחריו, גוי שונא ישראל. כחסיד אדוק, החליט לנסוע לבעלזא לבקש את ברכת כ"ק מרן מהר"א מבעלזא זי"ע שיינצל מהמשפט הקשה.
כאשר נודע לבתו אודות נסיעת אביה לבעלזא, פנתה אליו ובקשה להצטרף לנסיעה לבעלזא, כדי לשמוע את חוות דעתו של מרן אודות נישואיה. ואכן, למרות מצבה היא הצטרפה לאביה בנסיעה לבעלזא.
בהגיעם בעלזאה, נכנסה לחדר הנשים והתיישבה סמוך לאשה אחת שהמתינה שם עם ילדה הקטן. בין לבין הן שוחחו ביניהן, ואז שחה אותה אשה כי היא באה כעת לבעלזא להודות למרן, כי לפני כשמונה חודשים הגיעה לבעלזא עם בנה בן השש שחלה במחלה קשה ברגליו ולא היה מסוגל ללכת, ומרן בירך את הילד שיוכל ללכת על שתי רגליו, ולגודל הנס והפלא החל הילד ללכת זמן קצר לאחר מכן, ובגלל כן היא באה כעת עם בנה 'בעל הנס', להראות למרן כי ברכתו הקדושה עשתה פירות ולהודות לו.
לאחר זמן של המתנה, הגיע תור ר' אלעזר ובתו להיכנס אל הקודש פנימה. הם נכנסו אל החדר, ויהי המקום לחרדת אלוקים. למרות שכבר כל כך התרחקה, הרגישה אז רגשי הוד של קדושה וטהרה, והרושם הזה השפיע עליה עד מאוד, ואף הבעיר בה לימים את הניצוץ היהודי.
וכך היא תיארה בעצמה כעבור שנים רבות: "לא אשכח לעולם את המחזה. הצדיק מבעלזא ישב על מקומו בקצה השולחן הארוך, ראשו כפוף למטה, גופו הקדוש צנום ורזה ועטוף במעיל פרווה 'פעלץ' הגדול בכמה ממידותיו, ובקצה השולחן אל מול פניו דלקו שני נרות. המחזה היה שמימי והאווירה היתה קדושה…".
ר' אליעזר סיפר למרן בקול נשבר על המשפט הקשה שצפוי לו עקב העלילה. מרן סגר את עיניו והרהר מעט, ואחר שאלו האם הוא יודע מי הלשין עליו. נענה ר' אליעזר, כי זהו גוי המתחרה בו בפרנסתו. ייעץ לו מרן להציע לאותו גוי לעשות עמו שותפות במסחר ובכך לבטל את התלונה. חזר ר' אליעזר ואמר למרן, כי הלא בכך יפסיד מחצית מן הרווחים. ענה מרן: "חצי ריוח הוא יותר טוב מכלום"… ופסק לו לעשות השותפות.
אחר כך סיפר ר' אליעזר בצער רב אודות בתו שעזבה את הדרך הטובה ואף התחתנה, וציין כי היא נמצאת כאן בחדר ובדעתו להרחיק אותה לגמרי מן הבית. כשמוע סנגורן של ישראל את הדברים הכאובים, הניח את ראשו לכעשר דקות – – – כשהרים ראשו שאל: "האם סידרו להם חופה וקידושין כדת משה וישראל?" ענה האב: "אכן".
אמר מרן לר' אליעזר במפתיע: "אם כן, תקרב את החתן לביתך ותכבד אותו כשאר כל חתניך, ואף תתן לו נדוניה כמו כולם…". חזר האב וניסה לומר למרן: "הלא הוא אפילו אינו יכול לדבר באידיש…", נענה מרן ופסק: "אפילו הכי" – – –
ואכן ר' אליעזר שב לביתו וקיים את שתי עצותיו של מרן. ראשית פנה אל מתחרהו והציע לו שותפות. הגוי הסכים ומיד ביטל את התלונה. מאז שרתה ברכת ה' במעשי ידיו, והוא הצליח בכפל כפליים, כך שגם מחצית הרווחים הגיע לסכום עצום. בנוסף לכך, בתו הנשואה חזרה מבעלזא עם טללי חיזוק, לאחר ששמעה מפורשות את דברי הקירוב של כ"ק מרן זי"ע. הדבר השפיע על מעשיה והיא התחזקה ביותר, ואף ר' אליעזר קיים את חלקו והחל לקרב את חתנו, למרות שעדיין גרם לו עוגמת נפש.
ביקור קדוש זה בבעלזא ליווה את האישה כל ימי חייה כקמיע קדוש של הצלחה ושמירה. בשנות הזעם שתתה את כוס התרעלה, בעלה ובנה נרצחו בידי הצוררים, ורק היא ניצלה והגיעה בגפה לאמריקה. שם התחתנה שוב עם עו"ד יהודי – אשר גם הוא רחוק היה מדרך המצוות.
כעבור שנים, היא הגיעה לבקר בארץ ישראל. כששמעה כי הרבי הקדוש מבעלזא ניצל, הלכה אליו לקבל את ברכתו הקדושה. כשנכנסה אל הקודש פנימה, וסיפרו לכ"ק מרן זי"ע אודותיה, נענה מרן זי"ע ואמר: "אה, ר' אליעזר בראנד'ס טאכטער", וחיזק אותה מאוד.
מוסיף ומספר הרב אליהו זילברשטיין שליט"א – שליח חב"ד בעיר אית'קה שבניו- יארק עדות פלא:
נודע לי שיש באמריקה אשה מבוגרת מאוד, ניצולת שואה, התורמת ספרי תורה למוסדות העוסקים דווקא בקירוב רחוקים. החלטתי לפנות אליה. להפתעתי ענתה לי האישה באידיש רהוטה, במבטא של יוצאי גאליציא… היא סיפרה לי את סיפור חייה, תוך כדי שהיא חזרה וציינה עד כמה היא מתחרטת על שגרמה לאביה צער ועוגמת נפש בנערותה, ומחמת כן החליטה לתרום מכספה ספרי תורה לזכות אביה ולעילוי נשמתו, כדי לקרב יהודים לתורה וליהדות, ובכך לכפר על כך שהיא עזבה את דרך התורה.
כמו כן זכתה האשה להמשיך את הקשר שלה לחסידות בעלזא המעטירה, באמצעות הגבאי הנודע לתהילה הרב שמעון זאב קליין שליט"א, כאשר היא תרמה מכספה סכומים נאים לבנות את ממלכת בעלזא.
שבועיים לפני פטירתה ביקרתי אצלה ודיברתי אל ליבה, שאמנם היא כבר זכתה לתרום סכומים עצומים לקירוב רחוקים, אך מתי תעשה אף היא למען יהדותה, להתחזק עוד יותר. שאלה אותי האשה, שכבר היתה אז בת צ"ו שנים, במה תוכל להתחזק. ייעצתי לה, שתקפיד על נטילת ידים של שחרית וקריאת שמע מדי יום, כאשר אני מסביר לה שבקריאת שמע היא מקבלת על עצמה עול מלכות שמים!
ואכן, היא החלה להתחזק בכך, יום אחר יום. כעבור שבועיים (!) היא שבקה חיים לכל חי ונפטרה מתוך תשובה ותיקון המעשים.
ללמדנו, עד כמה הרחיקו ראות עיניו הקדושות של צדיק הדור, כ"ק מרן מהר"א מבעלזא זי"ע".
(גיליון 'עולם של תשובה' – בעלזא)