בשעה 1:00 בלילה, אחרי יום עמוס בסיבובים בין דירות, התיישבתי מותש על הספה נושא תפילה חרישית להקב"ה שיאיר לנו את הדרך לצאת מהסבך. נטלתי בעייפות ספר כלשהו שהיה מונח סמוך, פתחתי אותו באקראי ו…נדהמתי

"תוך שלושה חודשים מהיום עליכם לפנות את הדירה!" – כך התקבלה ההודעה מבעלי הדירה השכורה בה התגוררנו.

שלושה חדשים נשמעים לכאורה כפרק זמן ארוך דיו כדי למצוא דירה חלופית, אלא שגמרנו אומר לרכוש דירה משלנו, ולא עוד – אלא בעיר אחרת בה גרים בני משפחה ומכרים רבים. חיפוש דירה בעיר אחרת לוקח יותר זמן, מכיוון שאי אפשר לקפוץ לרגע לראות דירה אלא צריך לרכז מספר דירות ורק אז לנסוע לראותן, כך שהחיפוש התמשך מעבר לרגיל.

חודש לפני תאריך הפינוי מצאנו דירה יפה, כמעט שחתמנו חוזה אלא שאז ראתה אשתי טיפוסים מפוקפקים מסתובבים בסביבה החדשה. חזרנו גם למחרת וראינו כי לא היה זה מקרה כלל, ואכן בסביבה מתגוררים טיפוסים שונים שאינך רוצה לגדל את ילדיך בסביבתם. אשתי הודיעה נחרצות כי אינה עוברת לעיר זו, כי לא שווה לה לגור ליד המשפחה והחברים אם זה בא על חשבון חינוך הילדים! שבנו אפוא לעירנו והתחלנו מחדש בחיפוש אחר דירה הולמת.

*

עמדנו כבר שלושה שבועות לפני הפינוי – ודירה אין.

בשעה אחת אחרי חצות הלילה, אחרי יום עמוס בעבודה ועמוס בסיבובים בין דירות שונות, מותש גופנית ונפשית, לא יודע לענות לאשתי ולילדיי להיכן נעבור ומתי – נטלתי לידי איזה ספר סיפורים שקיבלתי במתנה, התיישבתי על הכורסא ונשאתי תפילה חרישית שה' יאיר את עיניי בעניין הדירה.

פתחתי את הספר באקראי והתחלתי לקרוא את השורות שלפניי. נדהמתי. הרגשתי כאילו ה' מדבר אלי מתוך הספר! המשפט הראשון שנקרה לנגד עיניי היה: "אני לא דואג, יש לי אבא שמטפל בי"… ולא תאמינו – הסיפור נסוב על אברך שבעל הבית של דירתו הודיע לו כי עליו לפנות את הדירה בתוך… שלושה חודשים! ממש הרגשתי שמדובר בסיפור שלי.

והסיפור ממשיך ומתאר: מלאכת חיפוש הדירה התבררה כמסובכת כבר מתחילתה, שכן, האברך דנן עמד בפני כמה משוכות אותן היה עליו לצלוח. תחילה היה זה האזור אשר חייב להיות מתאים לחינוך ילדיו ברמת החינוך שהורגלו בה עד עתה, ובעניין זה לא הסכים כלל להתפשר. באזור זה לא היו כמעט דירות להשכרה, זה היה נתון שא"א לשנותו וכמו כן כל דירה שהועמדה להשכרה ביקשו עליה מחיר מפולפל, אשר היה הרבה מעבר ליכולתו הפיננסית. המפלט היחיד שנשאר לו היה בטחונו בה', הוא ידע שבכוח הביטחון יוכל לגרום להבאת כל דבר שהוא מעוניין בו…

בהמשך הובאו התלאות שעבר אותו אברך, כאשר המתווכים ייאשו אותו מלמצוא דירה בסכום שביקש, אך הוא מצידו דבק באמונה וביטחון בה', יום יום הקדיש זמן ללימוד שער הביטחון ועוד ספרים וחיזק את בני ביתו כי ה' לא יעזוב אותם ובוודאי ימציא להם דירה נאה בסכום שיכולים לעמוד בו. המתח הגיע לשיאו כאשר נאלץ לעזוב לחו"ל בשבוע האחרון ואין כל דירה באופק, הבית ארוז ומוכן לפינוי אך לאן לא יודעים. והסוף הטוב – יומיים לפני המועד שב מחו"ל ובו ביום מצאו דירה מקסימה שזה עתה הוצעה בשוק, הדירה ענתה בדיוק על צרכיהם ותקציבם…

לאור הדמיון הרב בין הסיפור למציאות, חששתי כי משמים מרמזים לי כי את הדירה המתאימה אמצא רק יומיים לפני המועד האחרון לפינוי…

*

אנו עומדים כבר שבועיים לפני מועד הפינוי, ודירה אין. התקשרתי לחברת הובלות וסגרתי איתם על הובלה, בלי תאריך כמובן, כיוון שלא ידעתי לאן ומתי, רק ידעתי מהו המועד האחרון לפינוי.

מחמת הזמן הקצר שנותר הפצירו חברים שלא נחפש לקנייה כי אם להשכרה, מכיוון שאין סיכוי לרכוש דירה ולחתום חוזה בטווח זמן כה קצר, דבר הדורש לא מעט ימים עד שהכל מתעדכן ועובר בעלות. אבל גם זה לא שינה את המצב. בדקנו אין ספור דירות להשכרה ולא עלה באמתחתנו דבר, נשאר רק להתחזק באמונה בה' שיחוס וירחם. חברים ומשפחה כבר הציעו לארח אותנו בביתם ביום הפינוי שהיה כה קרוב.

שלושה ימים לפני הפינוי, מתקשר מתווך ומציע דירה חדשה ויפה שעדיין לא אוכלסה ועמדה למכירה. הוא קבע לנו פגישה עם המוכר, משנפגשנו ראינו כי אנו מכירים זה את זה מכבר, וקבענו פגישה אצל העורך דין לחתימת חוזה. המוכר מצידו, בגלל ההיכרות שלנו הסכים כי אאכלס את הדירה תיכף עם חתימת החוזה, לפני התשלום על הדירה. הוא אף עשה מאמצים כבירים לקבל את המפתחות מהקבלן תוך יומיים, הליך שלוקח הרבה יותר זמן עד לסידור כל המסמכים.

במקביל התקשרתי לחברת ההובלות, אך הם כבר היו עם לו"ז מלא וגדוש. כל חברות ההובלות שהתקשרתי אליהן היו מלאות ולא היה להם זמן פנוי. נו, מובן שלהזמין הובלה לעוד יומיים זה מאוחר מאוד. רק בערב שלפני יום הפינוי, בשעה 10:00 בלילה התקשרו מההובלות שמצאו חלון של כמה שעות למחר להעביר את הדירה שלי. הסברתי להם שבשעה 2:00 בצהרים מגיעה ההובלה של הדיירים הנכנסים, והם השיבו כי יעשו כל מאמץ לסיים לפני שהם מגיעים…

את המפתח לדירה החדשה קיבלתי רק למחרת, בשעה שהמוביל שלי עושה את דרכו לדירתי הישנה הארוזה בארגזים, והדיירים הנכנסים כבר מעמיסים את תכולת דירתם על המשאית שלהם.

*

למרות הלחץ והבלגן מיהרתי למשרדי הרשויות לבקש שיחברו אותי למים, שכן אי אפשר להיכנס לדירה ללא מים בברזים, מה שאומר שאי אפשר לשטוף את אבק הבנייה מהמרצפות ומי מדבר על לרחוץ את הילדים וכו'.

להפתעתי מצאתי את המשרד סגור עם מודעה כי היום ייפתח האגף בשעה שתים בצהרים. בשעה שתים בדיוק התייצבתי במשרד, שכבר היה מלא בממתינים. בהגיע תורי בקשתי חיבור למים. "מחר בבוקר תחובר", ענו לי. הסברתי שאני צריך את החיבור היום, אך הם השיבו כי אין סיכוי לחיבור היום ורק מחר בבוקר יחברו אותי.

פניתי למנהל, שניסה לשכנע את העובד שמחבר מונים לחבר את דירתי החדשה למים, אך הוא, בשל עומס העבודה שלו סירב בתוקף.

כמה וכמה פקידים ניסו לעזור לי, אך לשווא. לבסוף אמר לי אחד הפקידים כי רק הוראה מגבוה יכולה אולי להועיל, והפנה אותי למנהל המשרד. ניגשתי לאגף והתחלתי להסתובב בקומה בתקווה למצוא מזור, משהו משך אותי להיכנס לדלת מסוימת. נכנסתי ומצאתי עובד בכיר שמכיר אותי מבית הכנסת. החלפנו 'שלום עליכם' חם וידידותי והוא שאל למבוקשי. השבתי לו שאני צריך את האדם הממונה על חיבור המים, תיכף החווה באצבעו לעבר האדם שלידו ואמר: "הוא הבן אדם".

לא ידעתי אם אמר זאת בצחוק או ברצינות, אבל במצבי אין זמן לספיקות. פניתי לאותו אדם, והוא השיב את אותה תשובה, כי רק מחר בבוקר יחברו אותי. הסברתי לו את המצב, שרק היום קיבלתי את המפתח לדירה וכו'. הוא ביקש לוודא שאני דובר אמת, ואינני מבקש זאת רק על מנת לשטוף ולהכין את הדירה לעוד ימים מספר. והנה, באותו רגע קבלתי טלפון מההובלה שהם כבר בכתובת החדשה והדירה נעולה…

הטלפון הזה היה בדיוק ברגע הנכון. הוא הבין שאני דובר אמת ולא מהתל בו, על אתר שלף את הנייד ואמר את המשפט הבא: "את הדירה של… תחבר הרגע למים!". דממה שררה למספר שניות, ואז: "שמעת מה אמרתי? הרגע לחבר!"

לא היה לי נעים לנצל את העובד, וניסיתי להציע שאפצה אותו ב-100 ש"ח על הלחץ. כאן הוא כעס עלי מאוד ואמר שקוראים לזה שוחד ואף איים שיורה לו לבטל את החיבור. התנצלתי ומיהרתי לשוב לדירה החדשה כדי לפתוח את הדלת למוביל שכבר המתין לפרוק את תכולת הדירה בבית החדש.

כשהגעתי לבניין ראיתי את מתקין המונים יוצא מהבניין. הודיתי לו מאוד וביקשתי לשלם לו בכל זאת שכר טרחה. הוא סירב בתוקף להצעה ואמר: "אני לא יודע מי אתה ומה אתה, אבל בחיים שלי לא עשיתי כזה דבר ולא מתכנן בעתיד לעשות כזה דבר. אתה בר מזל…"

מדהים היה לראות את ההשגחה הפרטית גם בפרט הזה: בו ברגע שהמובילים שלי סיימו לפנות את הדירה הישנה – הופיעה משאית ההובלה של הדיירים הנכנסים!

*

בלילה, אחרי שהילדים כבר היו רחוצים ובמיטות הלכתי להתפלל ערבית. אחרי התפילה ניגש אלי יהודי מבוגר שעבר חיים לא קלים בלשון המעטה וביקש: "אתה יכול לעזור לי גם החודש?"

הבן אדם מעולם לא פנה אלי ולא ביקש, והפעם הוא מבקש כאילו שכל חודש אני עוזר לו. לרגע חשבתי לחמוק ממנו, מכיוון שיש לי במשפחה הקרובה אנשים לתמוך בהם, אלא שאז נזכרתי ב-100 ש"ח שגם כך תכננתי לשלם לחיבור המים, אז למה לא לעזור לו בכסף שהיה אמור להגיע לעובד של העירייה?

שאלתי אותו אם מדובר בחשבון חשמל וכמה החשבון, והוא השיב שמדובר ב…חשבון מים!! שמאיימים לנתק לו…

בהתרגשות שלפתי את השטר שעמו רציתי לשלם עבור חיבור המים שלי, ונתתי לו אותם על מנת שלא ינתקו את המים שלו!

(גליון קבלת שבת פר' מסעי פ"ב; הובא ע"י הרב פנחס זרביב מכון למעשה. לתגובות ולחומר נוסף [email protected])