הגאון המופלא רבי חיים פאלאג'י זצ"ל בספרו 'כף החיים' (סי' לא ס"ק נה) מאריך בחשיבות לימוד פירוש האלשיך הקדוש על התורה. הוא מצטט את דברי החיד"א ז"ל על כך ש"בצרות פולין נגלה (-האלשיך הק') לחכם אחד בהקיץ להצילו מתוך ההפכה, על שהיה לומד תדיר דרשותיו".
והוא מסיים וכותב: "ומעין כיוצא נגלה אלי בחלום על ספר 'אור החיים' להרה"ק מוהר"ח ן' עטר זיע"א!".
והנה סיפור מופלא על המעלה העצומה לה זכה יהודי שנהג ללמוד בקביעות בספר הקדוש:
הרב ר' נחום מוטל פרוס ז"ל היה איש פעיל וחסיד נמרץ. מאז שעלה ארצה בי"ג ניסן תרפ"ה עסק בצרכי ציבור ובטובת הכלל. הוא הקים את "אגודת השוחטים" בתל אביב הקטנה ועמד בראשה, והיה ממייסדי בית הכנסת "יבנה" המפורסם. בפעילותו הברוכה לא שורבבה עסקנות התנשאות או פניה אישית. כל אשר עשה – עשה לשם שמים, ולפיכך זכה להערכה רבה, עצותיו היו נבונות ודבריו היו חכמים. הציבור סר למשמעתו, חיכה למוצא פיו ושתה בצמא את דבריו. הוא האריך ימים ונסתלק לבית עולמו בגיל תשעים ושש.
ר' נחום מוטל היה תלמיד חכם גדול, אוהב תורה ומוקיר רבנן. הוא חיבר מספר ספרים תורניים וביניהם – "דרך נחומיך" הכולל לקט מספריהם של גדולי החסידות על "פרקי אבות". בבחרותו זכה להסתופף בצל האדמו"ר רבי יצחק מסקווירא זצ"ל, אולם כאן בתל אביב הסתופף בצילו של הרה"ק מהוסיאטין זי"ע. בהסכמה של רבינו לספרו זה שניתנה ביום כ"ג במרחשון תש"ז הוא מכנה אותו: "הרבני הנכבד המופלג".
אחת מפעולותיו הברוכות היתה הקמת "חברת משניות" בבית הכנסת שייסד. כל חבר בחברה זו, התחייב ללמוד משניות לעילוי נשמותיהם של החברים שנפטרו, ואף זה לכשתגיע שעתו ואף הוא יתבקש לעלות לגנזי מרומים – ילמדו חבריו החיים לעילוי נשמתו הוא. ר' נחום מוטל מיסד את החברה גם בדרך הכתובים. הוא קנה דפי נייר עם שורות, כרך אותם לספר והחל למלאו. תחילה כתב הקדמה על נושא החברה, בהמשך – העלה על הכתב מאמרי חז"ל העוסקים בנושא זה, לאחר מכן הופיעו תקנות החברה שהוא תיקן ושמות החברים – החיים והמתים – בתוספת תאריכים מפורטים ותולדות חיים.
בסוף הספר הוא העלה על הכתב שלושה חלומות שחלם. ונצטט אחד מהם הנוגע ללימוד 'אור החיים' הק'.
היה זה בליל שבת קודש של הסליחות הראשונות, בסוף שנת תרפ"ח. ר' ברוך מנשה ז"ל, אביו של ר' נחום מוטל, מתגלה אליו בחלום ושואל: "מדוע בני, נחום מוטל, אינך בא פעם אל ציוני להשתטח ולבקש שאעתיר עבורך ועבור משפחתך. כלום אין לך צורך בדבר מה?"
ר' נחום מוטל משיב לו בחלומו: "וכי כיצד אבוא אל ציונך והלא אתה טמון בסקווירא [בארה"ב] ואילו אני כאן בתל אביב?"
ואביו עונה לו תשובה מדהימה: "בשל לימוד 'אור החיים' הקדוש שנהגנו ללמוד תמידים כסדרם, זכינו לעליה, ואנו עתה במערתו של בעל 'אור החיים' בהר הזיתים".
למחרת ביום א' דסליחות קם ר' נחום מוטל ונסע להשתטח על ציונו של בעל אור החיים זי"ע!
(אמרו צדיק עמ' 306, הובא בגיליון 'ובחרת בחיים')
בשנת תרפ"ח?
קרית סקווער בארה"ב לא היתה קיימת בשנת תרפ"ח.