סיפר הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א: נכנס אלי בחור יקר כשהוא מתייפח בבכי מעומק לבו, ובצער נורא זועק ומתחנן על נפשו – "למה ומדוע אין לי חשק ללמוד ואינני מרגיש עריבות ותענוג בלימוד התורה? רואה אני רבים מחברי ועוד רבים אחרים שלומדים בהתמדה וחשק, ונפשי יוצאת מקנאת סופרים. חפץ אני ג"כ לראות עולמי בחיי ולהרגיש טעם עוה"ב בעוה"ז!
"אני מגיע לפנות בוקר לישיבה ורואה בחורים מגיעים בזה אחר זה, רצים בהתרגשות לקראת הגמרא ולומדים בנעימות ובחיות; רואה אני את חברי כשיושבים בסדר עיון, מתפלפלים ומתווכחים, מעיינים בסברות וטעמי וגדרי הסוגיא, יושבים בסדר בקיאות, הלכה וחזרה ובולעים בשקיקה שורה אחר שורה, סוגיא אחר סוגיא, עוד הלכה ועוד שיטה, ומסכמים את לימודם בהנאה ושמחה; בבין הסדרים ושארי הזמנים חוטפים קצת חומש רש"י, קצת חפץ חיים ומשנה ברורה, ספר מוסר, חסידישע ספרים…
"ואילו אני, מסתובב בישיבה מבוקר עד ערב, אינני מרגיש משיכה וצמאון ללימוד, וגם כשאני לוקח גמרא ומתחיל ללמוד קשה לי להבין ולהתעמק ואין לי טעם והנאה בלימוד. יושב אני כבער ולא אדע וככסיל לא אבין, ומחוץ לסדרים הס מלהזכיר מלהתחבר לספר קדוש… מה יהיה עמי? מי יודע מה חטאתי ומה פגמתי שאינני זוכה להרגיש קשר לתורתו הקדושה ומתיקות בלימודה".
ראיתי כי אכן שבור הוא עד עומק הנפש, סיפר הגה"צ שליט"א, ולא מצאתי במה לחזקו ולתמוך את לבו. הצעתי לו אפוא להמתין עד שניכנס יחד אל הגאון הגדול רבי זונדל קרויזר זצ"ל, שידוע כגדול המתמידים ומצדיקי הדור, ואולי אצלו ימצא נוחם ותקוה.
נכנסנו יחד אל ר' זונדל, ומספרים אנו לו על עומק שברון נפשו ולבו של הבחור דנן, והגה"צ יושב ומקשיב. ובגמרו לשפוך את לבו, הוא מפטיר ואומר: "אין כאן חסרון של חשק בלימוד התורה, אלא פשוט חסרון ב'אמונה'"…
הדברים נפלו על אזני הבחור כרעם ביום בהיר, ובכיותיו גברו והתעצמו, בהרגישו שעולמו לגמרי חרב עליו. "אם עד עתה חשבתי כי יש לי בעיה עם מצות לימוד התורה, עכשיו אני שומע שאני גם לקוי ב'אמונה'… אינני מוצא טעם בחיי בכזה אופן", ממרר הוא בבכי רב…
כשנרגע במקצת, ביקש להבין איזה חסרון באמונה ראה בו הגה"צ ר' זונדל, כי לא היו לו מעולם איזה ספיקות ופקפוקים ח"ו, ולמה הוא מואשם עכשיו באשמה נוראה כזאת. ישב עמו ר' זונדל בניחותא והתחיל להסביר לו איך ולמה קשורה הבעיה שלו לחסרון באמונה.
"תאר לעצמך, בחור'ל יקר, אילו היה מגיע אליך עשיר גדול, אשר שמעת וידעת עליו כי יש לו אוצרות כסף וזהב, ורבים נעזרו ונושעו על ידו, ולבו לב רחום וטוב ואוהב לעזור ולתמוך בידי אחרים, ואהבת תורה שלו מרובה ועולה על גדותיו… ואתה מרגיש שאפשר לסמוך על מילתו ועל יושרו ויכולתו.
"והגביר הזה בא ואומר לך – 'היות שאני מאוד אוהב אותך, ומחשיב אני מאוד את לימוד התורה שלך, על כן אני חפץ להיות שותף בלימודך ואף לעזור לך בעת צרכיך, ועל כן החלטתי לקנות לך 'מכשיר' מיוחד שתוכל להרכיבו על צווארך בעת לימודך, וה'מכשיר' הזה קולט כל מילה ומילה שאתה לומד, והוא רושם ומכניס למאגר כל יום כמה מלים של תורה הוצאת מפיך. ועל כל תיבה של לימוד התורה שלך, אני מזכה אותך בחשבון בנק שאני פותח במיוחד עבורך, בשקל אחד, ולאחר נישואיך, מתי שתהיה זקוק לכסף, תפנה אלי ואני אשחרר לך מהחשבון הזה כמה שאתה צריך.
"'ואין שום הגבלה בדבר', מוסיף הגביר ואומר. כל תיבה – זה שקל, ואפילו אם תלמד במשך יום אחד מעל מאה אלף תיבות, אַזכֶה אותך במאה אלף ש"ח. וכל תיבה שתלמד בעיון – הסכום יהיה כפול'…
"ועתה בחור'ל יקר", המשיך ר' זונדל ואמר. "תחשוב באמת ותאמר לי – האם במקרה כזה יהיה לך חשק ללמוד או לא? כשאתה יודע שכל מלה נרשמת בו ברגע במאגר של המכשיר, ויש יהודי בעולם שמתעניין בזה וחפץ בלימודך, והוא עוד עומד לשלם לך על כל מלה שקל שלם, ואתה מאמין לו – כמה זמן תלמד במשך היום וכמה זמן תתבטל?…
"אם כן", ממשיך ר' זונדל בפנותו באהבה אל הבחור, "הרי לך ברור כי כל החסרון והסיבה שאין לך חשק ללמוד הוא רק משום חסרון באמונה, כי אילו האמנת במה שכתוב בחז"ל כי השי"ת שברא את העולם הזה, אלקי אברהם יצחק ויעקב, מלך מלכי המלכים, הקל הגדול הגבור והנורא אל עליון – הוא בעצמו חפץ בתורתך, והוא שומע לקול לימודך, וכל תיבה ותיבה היא 'מצות עשה' בפני עצמה, והיא גדולה ושקולה נגד כל המצוות, ועל כל תיבה תקבל ממנו שכר עצום – אזי אף אם לא תרגיש כי כל מלה זה יותר מאלפי זהב וכסף, אבל לפחות תרגיש ש'כל' מלה זה שקל אחד, אבל 'כל מלה'! – האם יהיה לך חשק או לא?…
"אם כן, יש לך בזה תשובה מושלמת לשאלתך וצערך. תתחיל לעבוד על אמונה, להאמין בשכר ועונש, להאמין במצוות התורה ובהשגחת השי"ת על כל ברואיו, ועל רצונו בלימודו של כל אחד, ואז יהיה לך טעם וחשק עצום בכל רגע של לימוד".
הבחור יצא מלא תקוה ובהירות, כי אכן יש תקוה לאחריתו וכי יש לו כבר דרך ברורה ואמתית להגיע לחשקת התורה בעז"ה, ומתוך החלטה אמיצה לחזק את אמונתו בגודל קדושת התורה ובחפצו של הש"ת בלימודו, ובגודל יקרתה וחשיבותה של כל תיבה ותיבה לפניו ית'.
(מתוך שיחה שנשא בפני תלמידי ישיבת באיאן, גיליון 'נעם נתיבותינו' ויחי תש"פ)
הסיפור של ר זונדר.
קראתי כל מילה של הסיפור/המעשה והתחברתי לכל מילה כאילו הבחור זה אני ממש, ואף הפקתי לקחים מכך.
תודה רבה על החיזוק.
ישאר כח.