"קודם כל, שב על כיסא עם כוס מים קרים ותחזיק חזק… ובכן, האמת היא שאין לי מושג מי היה פה ראש הממשלה ב'מדינה של גיהנום' הזאת בחמש השנים האחרונות! זאת האמת! הבנת?…"

מענדי ויזל

"שמעת את ה'נייעס'?" שואל זונדל את זלמן בפגישה היומית בכניסה למקווה השכונתי.

– "נו וואס איז נייעס?" (מה חדש)

– "הממשלה מתה סוף סוף. דאס איז דאס" (זהו זה)

– "אזוי?! (ככה) איך זה קרה? הוא קפץ למים ההוא, המתלבט הזה, נו, איך קוראים לו, אוירבך?"

– "לא מה פתאום, הוא עדיין באמצע להתלבט… ביינתים הבֶּנֶט הזה החליט לעשות לעצמו המתת חסד, חה חה חה…" זלמן נהנה עד מאד מהבדיחה שהבריקה לו עכשיו. "חחחח שמעת?! המתת חסד"…

*

לא עברה מחצית השעה מ'ההודעה ה'דרמטית' על ה'מפץ' הפוליטי, והטלפון שלי ששקט יחסית בדרך כלל בשעות הערב התחיל לזמר מגוון צנתוקים מכל מיני קווי עדכונים בזמן אמת אונליין על כל ההתרחשויות הפוליטיות עכשיו ביד ומיד. אתה הראשון שתדע! הם מבטיחים לי. ומיד עלה לי לפה כזה טעם נוראי של מעלה גרה. רבונו של עולם, עכשיו שלושה חודשים נצטרך לסבול את כל הדרמות האלו, הגשת רשימות, דד-ליינים, מועמדים, מפצים, ספינים, וכל סוגי האשפה הזאת. מה יהיה פה???!!!

ואז הלכתי להתפלל מעריב בשטיבלאך ואני פוגש ידיד נעורים מימי הכולל, הלא הוא ר' נוחעם. נו בא נשמע מה הגרסא של ר' נוחעם על ההתרחשויות האחרונות, תמיד יש לו זווית ראייה ייחודית ושנונה… אבל נוחעם לא יודע על מה אני מדבר.

"מה, מה קרה?"

מה לא שמעת?! אני שואל אותו בפליאה, ומיד מספר לו בהתרגשות ש"הממשלה נפלה!!"… אבל נוחעם מסתכל עלי במבט שכביכול בוחן אם אני לא מעורער קצת מבחינה נפשית… ואז מפטיר: "אזוי? הייתי בטוח שאתה הולך לבשר לי לפחות שנולדה לך שלישייה… מזה אתה מתרגש? נו שוין, געשטארבן, באגראבן, אראפ פון מארק… (מת, נקבר, יצא מהשוק…) וואס איז געשעהן? (מה כבר קרה) לשמחה מה זו עושה?!"

בשלב זה התחלתי להיעלב קצת… מה, רק אני המשוגע היחיד שמתעניין בפוליטיקה, היתכן? אמרתי לנוחעם: תגיד את האמת, זה לא מעניין אותך? זה לא מעסיק אותך בכלל כל מה שקורה מסביבך פה במדינה הזאת?

נוחעם מסתכל עלי בחיוך שובב ואומר: "את האמת אתה רוצה לשמוע? קודם כל תשב על כיסא עם כוס מים קרים ותחזיק חזק שלא תיפול… ובכן, ה'אמת' היא שאין לי מושג מי היה פה ראש הממשלה במדינה של גיהנום הזאת בחמש השנים האחרונות! זאת האמת! הבנת?!

מה??? עכשיו תורי להיות בהלם, אתה רציני או שאתה צוחק עלי? אני הרי מכיר אותך קצת, נוחעם, אתה בחור חכם עם שתי רגליים על הקרקע. באמת? חמש שנים? איך זה הגיוני? אתה אפילו לא יודע מי ראש הממשלה?

– "כן, פשוט מאד. השם האיר את עיני והחלטתי בהחלטה גמורה שכל הנושא הזה לא מעניין אותי וזהו. אני לא אגיד לך שזה תמיד היה ככה, היו לי תקופות אחרות בחיים, אבל היום ברוך השם המצב הוא שפוליטיקה לא מעניינת אותי מהודו ועד כוש. פשוט לא מעניין!"

הופה, זה כבר נשמע מעניין… מה היה פעם ומה קרה פתאום שזה השתנה? תספר לי קצת מאחורי הקלעים אולי תעשה קצת זיכוי הרבים..

"ובכן, אם אתה באמת מתכוון ברצינות, אספר לך". וכאן פתח נוחעם במונולוג ארוך בגילוי לב.

"לפני כמה שנים טובות הייתי קצת יותר צעיר וקצת יותר משועמם, באותה תקופה למדתי עדיין בהתמדה בכולל, ולא היו לי מדי הרבה דאגות על הראש, אז ככה בין הסדרים הייתי מתעניין ב'נייעס'. ברוך השם יש לי ראש טוב וקלטתי צ'יק צ'ק את כל רזי הפוליטיקה לפרטיהם, הרבה מעבר להבנה הפשוטה של קואליציה ואופוזיציה וכו'. את כל השטיקלאך למיניהם של הצעות אי אמון וקיזוזים וועדות וטריקים וכו', עד שיכולתי לשבת לפעמים בכולל ולקשקש על דף שמות של חברי כנסת אנונימיים שאף אחד לא מכיר והייתי מגיע לשישים שבעים שמות שזכרתי בעל פה…

"הנושא הזה ריתק אותי מאד ולאט לאט נשאבתי לזה יותר ויותר, בתת מודע הבנתי שזה מתחיל לעבור את גבול הטעם הטוב וזה לא ממש בריא לנפש שלי, אבל התמכרתי לזה ולא יכולתי לעצור.

"פתאום זה נהיה חלק מהסדר יום שלי לקרוא את כל סוגי הטורים הפוליטיים, בכל ערב שבת הייתי מקדיש המון זמן לקריאת עיתונים שהשגתי מכל מיני מקומות, ואפילו ביקרתי פעם אחת ב'כנסת המינים'… כדי להתרשם מקרוב ב'אקשְֹן' שהולך שם…

"כשהגיעה תקופת בחירות זה היה מעסיק אותי כל היום, ברגע שיצאתי מהכולל הייתי שם את האוזניות ומתחיל לשמוע קווי נייעס עם כל הדיווחים והפרשנויות והדרמות למיניהם.

"עד שפעם אחת הייתה מערכת בחירות סוערת במיוחד שהעסיקה אותי יותר מדי, הלכתי לעקוב מקרוב איך מתנהלים הקלפיות, ומצאתי לי חברים איתם עשיתי יחד סיעור מוחות מי ינצח ומי לא עובר את אחוז החסימה, ישבנו שעות וחילקנו תיקים דמיוניים ותפקידי שרים, ואפילו רשמנו את ההשערות שלנו על דף ושמנו במעטפה סגורה אותה פותחים יום אחרי הבחירות לראות מי קלע למטרה.

"וכמובן, שיא השיאים זה ליל הבחירות…ליל שימורים ארוך, החל מרגע פרסום המדגמים בשעה עשר אפס אפס, ועד שיבואו להגיד לנו רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית.

"בדרך הביתה בשעה 4:00 לפנות בוקר הלכתי קצת ברחוב רגוע, יש משהו בשעה המוקדמת הזאת של הבוקר, באוויר הצח וציוצי הציפורים וטיפות הטל העדינות הפרושות על היקום, שפותח את המוח לחשוב בבהירות. ופתאום הרגשתי ריקנות נוראית בצורה שאני לא יכול לתאר לך. אמרתי לעצמי: 'מה? זה מה שעשית כל הלילה? מה היה פה?' הסתכלתי על עצמי והרגשתי שאני היצור הכי בזוי עלי אדמות.

"וכאילו לא הספיקו לי ייסורי המצפון שהקיפו אותי מכף רגל ועד ראש, אז כשנכנסתי הביתה בלאט אני רואה את רעייתי שתהיה בריאה יושבת על המיטה ובוכה בכי תמרורים, וכשאני שואל אותה מה קרה היא לא מסכימה לענות. לקח לי זמן להבין שהיא כבר תקופה ארוכה עומדת מהצד ומסתכלת עלי איך שאני הולך ומשתגע לאותו דבר, היא כל הזמן שתקה והבליגה, אבל בסוף גם היא הגיעה לסף הסבל, ועכשיו בלילה הזה שהשארתי אותה לבד בבית זה היה הקש ששבר את גב הגמל.

"בקיצור הדברים, כבר הרחבתי לך יותר מדי, הכלל הוא שקיבלתי כזה 'זבנג' שתפסתי את עצמי והחלטתי: אני עוצר את הטירוף הזה ויהי מה! אני הולך להיגמל מהמחלה הזאת שתקפה אותי! לקחתי דף ועט ורשמתי לי כמה נקודות וקבלות טובות שאני מקבל על עצמי בתקופה הקרובה, ואם אני עובר על זה אני משלם קנס סכום גבוה לצדקה.

"זה לא היה פשוט, הייתי צריך למצוא לעצמי תחליפים שיתנו מענה לנפש הסקרנית שלי… הלכתי לחנות ספרים וקניתי לי כמה ספרים… ולאט לאט התחלתי להתנתק. כשעברה חצי שנה מהמשבר הזה היתה איזה 'דרמה' פוליטית נוספת שכולם דיברו עליה, וכשקלטתי ששמעתי על זה רק שלושה ימים אחרי שזה קרה, התחלתי לרקוד משמחה. הבנתי פתאום שעשיתי את זה! הצלחתי להיגמל מהמחלה שלי.

"האמת, שיכול להיות שבגלל שהייתי כל כך קיצוני בהתמכרות שלי, אז אחרי שהשם חנן אותי ב'טראומה' כזאת שהעמידה אותי במקום, פיתחתי ריאקציה קיצונית לכיוון השני ופשוט ברחתי מכל מה שרק הריח ריח של פוליטיקה. אבל היום אני חי בצורה מאוזנת שמח ומאושר, גם בלי שאני אדע מי ראש הממשלה. פשוט כל הנושא לא מעניין אותי ולא מזיז לי מאום. הבנת?!" סיים נוחעם את סיפורו המרגש, ואני נשארתי פעור פה.

תקשיב, אני פשוט בהלם. וואו! כזה סיפור! אתה זעזעת לי עכשיו את אמות הסיפים. פשוט שמת לי מראה מול הפרצוף ופתאום קלטתי עד איפה הלכתי רחוק עם מה שחשבתי שזה רק 'תחביב' להתעניין קצת במה שקורה בחוץ.

אין לי ספק שבתקופה הקרובה הסיפור שלך ילווה אותי…

ישר כח גדול. חיזקת אותי.