"לעיתים נוצר מצב אבסורדי, שאת עיקר העבודה אנחנו משקיעים בכמה נקודות איסוף בודדות. האיחורים גורמים למשרד כולו 'להיעמד על הרגליים האחוריות' במאמץ אדיר שהכל יסתדר ושלא ייגרם חלילה צער לנבחנים"

אליעזר (לייזר) רוט

קוראי 'הפותח' כבר מכירים היטב את הרב יוסף קדיש פרידמן. בעבר ראיינו אותו כמה וכמה פעמים, וכמי שממונה על המערך הלוגיסטי ב'דרשו', אנחנו מרבים לשמוע מפיו על הפעילות בשטח, החלוקה והאיסוף של המבחנים, הניהול הלוגיסטי של מערך הבדיקות והציונים ועוד ועוד.

"פעם בחודש עורך 'דרשו' מבחן בקרוב לאלף מוקדי בחינה ברחבי הארץ", הוא אומר, "המשמעות היא שבשבוע לפני המבחן אנחנו צריכים לחלק את המבחנים השונים של התוכניות השונות לכל מוקדי הבחינה, ובימים שאחרי המבחן אנחנו צריכים לאסוף את הכל בחזרה, ולהעביר לבדיקה, כדי שכל נבחן יוכל לקבל ציון.

"מדובר במערך לא פשוט שמעסיק בסך הכל עשרות עובדים, שמבצעים תפקידים שונים, והמטרה הסופית היא שהחלוקה תתבצע בצורה חלקה, ובעיקר שהאיסוף יתבצע בצורה מושלמת ושאף טופס בחינה לא ילך חלילה לאיבוד".

הרב פרידמן מוסיף, שהנהלת 'דרשו' דוגלת באופן עקבי במתן ציונים מהר ככל האפשר: "הרעיון שעומד מאחורי המדיניות הזאת הוא שהציון הוא המדרבן העיקרי של הלומדים להמשיך וללמוד. אברך או בחור השקיע והתייגע, הוא למד, שינן וחזר, ולאחר מכן הטריח את עצמו למוקד הבחינה של 'דרשו' והשיב לשאלות. עכשיו הוא מחכה לתשובה, וככל שהתשובה תגיע מהר יותר, כך אנחנו נשמור עליו ועל הרצון שלו להמשיך ללמוד ולהיבחן.

"המבחנים נערכים בימי חמישי ושישי, את האיסוף אנחנו מתחילים במוצאי שבת, זמן קצר אחרי צאת השבת.

"יש לנו צוות של כ-15 שליחים הפזורים ברחבי הארץ. הם עוברים בין בתי האחראים על מוקדי המבחן, ואוספים בחזרה את החבילות עם המבחנים. זה קורה במהלך מוצאי שבת.

"לכל אחראי של מוקד מבחן יש נקודה מוסכמת שבה הוא אמור להניח את החבילה שלו, האחראי על האיסוף מכיר את כל הנקודות הללו, והעבודה מתבצעת בלי שהוא צריך לדפוק בדלת ולחכות שיפתחו לו וכדו'. הוא מגיע, לוקח את החבילה וממשיך הלאה.

"עד חצות הלילה פחות או יותר, כל החבילות כבר נאספו, ומונחות בבתי האחראים. ביום ראשון בבוקר יוצא שליח שלנו מהמשרד הלוגיסטי בירושלים, לאיסוף בכל רחבי הארץ, הוא לוקח את המבחנים מכל אותם אחראים.

"כל מה שאמרתי עד עכשיו נכון למרכז הארץ, אבל בדרום ובחלק מהצפון, האיסוף מתבצע ביום ראשון. יש מקומות שבהם אי אפשר להשאיר חבילות בנקודות איסוף מוסכמות, מסיבות כאלו ואחרות, והאחראים צריכים ליצור קשר טלפוני עם כל אחראי כדי לקבל ממנו את החבילה. הפעילות הזאת נעשית ביום ראשון, וביום שני בבוקר מגיע משלוח נוסף של חבילות למשרד הלוגיסטי במרכזי בירושלים.

"אצלנו במשרד, מזינים את הנתונים, מאשרים את קבלת החבילות לפי הברקוד של כל חבילה וכו', ומחלקים את המבחנים לחבילות שונות, מפרידים בין מבחני 'הדף היומי בהלכה' למבחני 'הדף הימי בבלי', ומבחני 'קנין חכמה' או 'חבורת ש"ס', ו'דרשו בכולל' וכן על זה הדרך לפי התוכניות השונות. ומעבירים את החבילות אל הבודקים.

"ברוב התוכניות המבחנים נבדקים ידנית, על ידי בודקים מקצועיים שהודרכו ושיש לנו ניסיון של שנים איתם.

"אבל רוב רובם של המבחנים הם מתוכנית 'הדף היומי בהלכה', והמבחנים הללו עוברים לבדיקה ממוחשבת בחברה חיצונית ששולחת אלינו שליח שמגיע ביום שני אחר הצהרים ואוסף את החבילות המכילות רבבות טופסי מבחן. ביום שלישי בבוקר, מתחילה החברה לבצע את הבדיקה בפועל, ובתוך זמן קצר מאוד אנחנו מתחילים לקבל תוצאות, כשכל התהליך מסתיים ביום רביעי, ולכל המאוחר ביום חמישי. הנתונים מוזנים ישירות למערכת שלנו, והנבחנים כבר יכולים להתעדכן בציון שלהם".

אבל לא תמיד הכל עובד חלק. הרב פרידמן מספר לנו על המקרים המצערים שבהם הנבחנים ממתינים לקבל תשובה, ולמרבה הצער לא זוכים לכך באותו השבוע ולפעמים עליהם לחכות גם שבועיים ויותר.

"מה קורה אם האחראי על נקודת המבחן שכח או לא הספיק להוציא את החבילה שלו אל נקודת האיסוף בזמן? השליח שלנו עובר, ואין חבילה… הוא לא יכול להתעכב, הוא חייב להמשיך הלאה אל הנקודה הבאה, וכך קורה שהחבילה לא מגיעה אל היעד.

"בכל פעם אנחנו עושים איסוף מיוחד גם ביום ראשון לאלו ששכחו ולא הספיקו וכדו'. זה עולה לנו המון כסף לבצע את האיסוף המיוחד, אבל אנחנו עושים מאמץ בשביל הנבחנים. הבעיה שעד שהמבחנים הללו נאספו, השליח שלנו כבר עבר בין הנקודות והביא את המבחנים לירושלים. עכשיו מתחיל תהליך של תיקון הנזק שנעשה, צריכים להוציא שוב שליח במיוחד, ועד שהחבילות מגיעות לירושלים, הן מפספסות לפעמים את האיסוף של החברה החיצונית, מה שמייצר עיכוב רציני מאוד, והחבילה הזאת תגיע אל החברה החיצונית רק בסוף השבוע או בתחילת השבוע הבא, מה שאומר שהנבחנים יקבלו את הציונים באיחור של שבוע.

"כל זה בהנחה שהנבחנים עשו את המוטל עליהם ומילאו את הפרטים שלהם בצורה רהוטה וברורה לפי ההוראות, ובמיוחד את הקוד האישי שלהם ב'דרשו' ואת מספר הזהות שלהם.

"במקרה שיש מבחן לא מזוהה וכדו', כל העסק מתחיל להסתבך. הוא מקבל ציון אבל אנחנו לא יודעים למי להצמיד את הציון הזה, ואז מתחיל תהליך ארוך ומורכב שבו עובדי 'דרשו' מבצעים חקירה מסועפת בניסיון לגלות למי שייך המבחן הזה…

"לפעמים קורה גם שאחראי מקום מבחן לא עונה לטלפונים ולא מוסר את החבילה ימים אחדים לאחר האיסוף, בכזה מקרה אנחנו מטילים עליו את האחריות להביא בעצמו את החבילה למשרדי 'דרשו', ובמקרים אלו הציון יכול להתעכב גם שלושה שבועות ויותר, למרבה הצער. וזה כמובן עוול נורא ואיום כלפי הנבחנים שהתייגעו והתאמצו מאוד. הנהלת 'דרשו' רואה את האירועים הללו בחומרה רבה ומטפלת בהם בהתאם, כדי שכל נבחן יזכה לקבל את הציון שלו מוקדם ככל האפשר ועם כל הכבוד הראוי לו והמגיע לו".

"כדי שה'עסק ידפוק', אנחנו כל הזמן עושים הסברה בקרב האחראים על נקודות המבחן", אומר הרב פרידמן. "צריכים לזכור שרובם עושים את זה בהתנדבות, או בתמורה לאיזו מלגה צנועה מהכולל שאותו הם מייצגים. מדובר באנשים יקרים שמקדישים מזמנם וממרצם להרבות תורה בישראל ואנחנו מאוד מכבדים אותם, אבל זה באמת אתגר לא פשוט לגרום להם להבין את חומרת העניין, כי אנשים חושבים ש'מה הבעיה, כבר ימצאו דרך להעביר את זה לבודק', אבל ב'דרשו' אין זה כזה 'ימצאו דרך,' כי הכל חייב להיות 'מתוקתק', עם אחריות מלאה ששום דבר לא יאבד חלילה בדרך, ואז תהיה עגמת נפש עצומה הן להנהלת 'דרשו' והן לנבחנים היקרים.

"לכן, העמידה בזמנים ובכללים היא כלל יסוד אצלנו, ובאמת הרוב המוחלט עומד בהם מדי חודש בלי שום קושי ובלי שום חריגה, והאמת שזה די אבסורדי שאת עיקר העבודה והמאמץ אנחנו משקיעים דווקא במיעוט הבעייתי, כי אם החבילה נאספה בזמן והגיע בזמן, העסק נוסע בצורה חלקה ואין צורך להתערב, אבל כשמתחילים איחורים ויש תקלות, אז המשרד כולו 'נעמד על הרגליים האחוריות' במאמץ אדיר שהכל יסתדר ושלא ייגרם חלילה צער לנבחנים שיצטרכו להמתין זמן רב מדי כדי לקבל את הציון המגיע להם על המבחן שעשו בעמל וביגיעה".