הרב שמעון טיקוצקי
היה זה במוצאי שבת חורפית אחת באמצע שנות התש"ס, השעה כבר לאחר חצות ליל. העיר צפת עטופה בחושך עבות. כפור שורר בחוץ. בבית מדרשו של הרבי מלעלוב זצ"ל בצפת, שזה עתה הוקם, שוהה כעת רק הגבאי הרה"ח ר' הערשיל ברקוביץ שליט"א שמארגן ומסדר את בית הכנסת לאחר השבת.
לפתע נעה הדלת על צירה, ר' הערשיל מרים את ראשו אינסטינקטיבית, מופתע מי נכנס בשעה כזו לבית הכנסת. מישהו גבה קומה צועד פנימה. האיש מוכר לו היטב, זהו הנגיד המפורסם, איל ההון הנודע ר' שלום פישר.
"א גוטע וואך" מכריז ר' שלום, "איזה בית מדרש זה?"
"זהו בית מדרשו של הרבי מלעלוב".
"ומי אתה?" שואל ר' שלום.
"אני גבאי בית הכנסת, עיניך הרואות שכעת מסדר אני את בית הכנסת, מחזירו למקומו לאחר השבת".
"גבאי בית הכנסת מנקה ומסדר בעצמו?"
"קופת בית הכנסת לא סובלת מעודף כסף" מחייך ר' הערשיל, "משתדלים לחסוך במה שאפשר".
ר' שלום שומע וממשיך להתהלך בבית הכנסת כשעיניו החדות סורקות כל פינה בתקרה הצפתית הקמורה, העתיקה. כעבור רגע הוא מזהה משהו: אין כאן מזגנים. מזגן אחד מיושן בירכתי בית הכנסת ותו לא.
"למה אין מזגנים?" הוא שואל.
"כעת הרי חורף" מכחכח ר' הערשיל בגרונו, "נעבור איכשהו את החורף, כשיגיע הקיץ בעז"ה נסתדר".
"לא לא" קורא ר' שלום, "תשמע טוב, אני עכשיו פותח אתך ביזנע'ס, עושה איתך עסק: מחר בבוקר אתה הולך וקונה שני מזגנים עם הכי הרבה 'כוח סוס' שיעשו את העבודה כמו שצריך, ימזגו היטב את בית מדרשו של הרבי מלעלוב"…
אותו מוצאי שבת היה, ככל הידוע לנו, המפגש הראשון של הנגיד ואיש החסד הבלתי נשכח הרה"ח ר' יעקב שלום פישר זצ"ל עם בית מדרשו ובהמשך עם רבינו, כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע, כפי שמגולל באוזנינו הרה"ח ר' הערשיל ברקוביץ שליט"א שחוזר בשיחה נרגשת לאותו רגע.
"הרבי זי"ע העריך מאוד את ר' שלום" מוסיף ר' הערשיל בפתח השיחה, "הוא התבטא עליו: 'ר' שלום הוא מאותם עשירים יחידי סגולה הרואים עצמם כ'גזבר' של הקב"ה, שליח של ה' להעביר את הכסף ליעדו, לנזקקים ולמטרות צדקה, הא ותו לא'".
הכרת הטוב, מיסודות היהדות
ובחזרה לאותו מוצאי שבת. "מיד למחרת, ביום ראשון" ממשיך ר' הערשיל הלכתי וקניתי שני מזגנים עוצמתיים, עד השבת הקרובה כבר התנוססו שני המזגנים בבית המדרש. הייתה זו שבת חורפית קפואה בצפת, המעלות בחוץ צנחו, ואילו בבית הכנסת היה חם ונעים לכל המתפללים.
הרבי הרגיש מיד בשינוי לטובה וניגש אליי ושאלני: "מאי האי, מהיכן הגיעו שני המזגנים?" סיפרתי לרבי מה היה כאן, שר' שלום פישר היה כאן במוצאי שבת, לא ביקשתי ממנו אך הוא הציע מעצמו לתרום את המזגנים. אמר לי הרבי: "למה אתה לא מודיע לי דבר כזה? צריך ללכת להגיד לו תודה". ועוד באותו מוצאי שבת, לאחר הבדלה יצאנו עם הרבי, רגלית, למעונו של ר' שלום (הייתה לו דירת נופש בצפת).
דפקנו בדלת, ר' שלום ניגש אל הפתח ובראותו את דמות קדשו העילאית של הרבי הזדעזע עד עמקי נשמתו, פניו נדהמו והחווירו כסיד. "מדוע הרבי טרח להגיע עד אליי?".
"הכרת הטוב היא מיסודות היהדות" נענה הרבי בפשטות, בחיוך נעים, "באתי להגיד לך תודה על המזגנים". ר' שלום שוב התנצל על שהרבי טרח לבוא עד אליו ובסיום המעמד רשם על פיסת נייר מספר טלפון, תחב אותה בידי ואמר לי "אני רוצה שתתקשר אליי".
למחרת התקשרתי אליו והוא אמר לי, עדיין תחת רושם המאורע אמש: "תדע לך שלא היה לי דבר כזה מעולם, שרבי בישראל יטריח עצמו רגלית לביתי כדי להודות לי (על תרומה של שני מזגנים), זה ריגש אותי עמוקות, מכאן ואילך אני מבקש ממך שתספר לי על כל דבר שחסר בבית הכנסת, אני רוצה להיות שותף במקום הקדוש הזה".
תוך כדי שיחה הוא שאל אותי: "מתי יש מנחה ומעריב בבית הכנסת?" השבתי לו לתומי שעדיין אין מניין קבוע בבית המדרש, מתי שמתקבצים יהודים יש מניין. "ברוך ה' יש בית כנסת, יש מזגנים, אבל מניין לא תמיד יש". אגב, כיום ברוך ה' המקום הומה ושוקק חיים יהודיים כל שעות היום, אך באותן שנים לפני כמעט עשרים שנה, אזור דרום צפת היה כמעט ריק מחרדים, הרבי זי"ע היה ה'שטריימל' הראשון בכל האזור הזה עם בואו להתגורר בצפת.
כששמע זאת ר' שלום הוא השתומם ולא האמין למשמע אוזניו "מה? הרבי צריך להמתין שיהיה מניין? תקשיב טוב, אני נותן לך עכשיו מספר טלפון של יהודי בשם 'מוסקוביץ' שמחזיק לי כוללי אברכים, בעז"ה אנו נפתח כולל אברכים בבית המדרש של הרבי, גם בבוקר וגם אחר הצהרים, כך לרבי יהיה מניין קבוע".
תוך ימים ספורים קם הדבר והיה, בבית מדרשו של הרבי נפתח כולל אברכים שהחיה את בית המדרש כל שעות היום בתפילות ובלימוד, כשמשכורתם של האברכים משולמת מכיסו של ר' שלום, הדבר נמשך במשך כמה שנים, לא היינו אפילו צריכים לבקש את הכסף, הוא הפקיד אותו ישירות לחשבונות האברכים בכל 'עשירי לחודש' כמו שעון, כזה היה ר' שלום.
ישכר וזבולון עם הרבי
יום אחד עבר ר' שלום ליד בית מדרשנו בצפת והבחין בתכונה של בנייה במקום, הוא מתקשר אליי ושואל: "מה בונים?" אמרתי לו שהולכים לבנות מקווה טהרה צמוד לבית הכנסת. ר' שלום התרעם על שלא סיפרתי לו. "שוב אתה לא משתף אותי, אני ממש פגוע מזה"… תוך זמן קצר הוא פגש אותי ושאל את כל הפרטים, סיפרתי לו שיש יהודי יקר בלונדון ר' בעריש ברגר שמו שתרם את בניית כל המקווה. "אבל אם אנו כבר מדברים, אז באמת עבור החימום של המקווה טרם השגתי כיסוי" הוספתי.
בו במקום נענה ר' שלום שהחימום 'עליו', הוא לוקח זאת על עצמו. הוא סידר את הכל על הצד היותר טוב, קנה את גופי החימום והצינורות האיכותיים והיקרים ביותר. ובכלל, תמיד, כל מה שהוא עשה – הוא עשה הכי טוב, ברמה הגבוהה ביותר.
לא עברה תקופה ובאחד הימים מתקשר אליי ר' שלום. "ברצוני לעלות מחר בבוקר לאחר שחרית אל הרבי, באיזה שעה ניתן להגיע?" אמרתי לו שהרבי לאחר התפילה עולה הביתה. תגיע בערך בתשע בבוקר.
בשעה היעודה נכנס ר' שלום לבית הרבי, הוא ניגש ביראת כבוד אל הרבי ושטח את בקשתו: "ברצוני לערוך 'ישכר וזבולון' עם הרבי". הרבי בשמעו את בקשתו החל לשחוק עד כדי כך שר' שלום חש באי נעימות, "וואס איז געשעהן – מה קרה?" שאל אותי במבוכה.
"לעשות אתי ישכר זבולון?" שאל אותו הרבי, "אתי? וכי מתי אני לומד? ר' שלום", הטעים הרבי, "אתה הרי 'ביזנעס מענטש', איש עסקים ממולח, ישכר וזבולון עושים עם יהודים שיושבים שתים עשרה שעות ביום ועוסקים בגמרא, יהודים הפרושים מכל ענייני העולם הזה, אבל אני?"…
ר' שלום לא התבלבל. "הרבי אומר שאני 'ביזנעס מענטש', שאני יודע להריח היכן טמונה עסקה טובה, אם כן שהרבי יאמר לי מה הוא עושה כל היום?"
הרבי השתמט אך לבסוף אמר: "אני אומר קצת תהלים – איך זאג א ביסל תהלים".
"אה" קפץ ר' שלום, "אני רוצה להיות ישכר זבולון עם הרבי באמירת התהלים שלו". הרבי עצם עיניו, הרהר לכמה רגעים ובסוף נענה ואמר: "אה, שיהיה כך". וההסכם נחתם והיה.
כשיצאנו החוצה אמרתי לר' שלום: אני רואה שאתה באמת 'ביזנעס מענטש', יש לך מומחיות נדירה לאתר עסקאות טובות, כי ישכר זבולון בלימוד גמרא יש הרבה, אבל להיות שותף באמירת תהלים שעל ידה פועלים ישועות, כאלו אין הרבה, אתה באמת הצלחת במקום שאף אחד אחר לא הצליח… במשך כמה שנים, בכל ראש חודש היה ר' שלום מביא לבית הרבי זי"ע סכום כסף נכבד, בתור דמי 'ישכר זבולון'.
גלה לי את הסוד
בכל הזדמנות שפגש אותי היה ר' שלום מנסה לדלות ממני את סודותיו של הרבי בתחום החסד. "אני יודע שהרבי עושה המון חסדים בסתר" היה אומר וממש מתחנן: "תגלה תגיד לי מה הוא עושה, אתה חייב לספר לי משהו".
באחת הפעמים לא עמדתי בתחנוניו, גיליתי לו את אחד הסודות הכמוסים, סיפרתי לו שהרבי עוזר בצנעה לאלמנות ויתומים, ובכל פעם שהוא מגיע לביתו ורואה שהגיע חשבון חשמל הוא קורא לי ואומר לי לרוץ לרשימה של כתובות מסוימות בצפת, בתי אלמנות, לקחת מהר מתיבת הדואר שלהם את חשבון החשמל המים והארנונה (שכן אם הרבי קיבל היום את החשבון, זה אומר שגם הם קיבלו) והרבי עצמו משלם להם את החשבון ישירות בלי שיידעו בכלל שהגיע להם חשבון ושמישהו שילם אותו. מתן בסתר בצורה המהודרת ביותר.
ר' שלום שמע את זה וליבו הרחום התלהב. פשוט נמס. "אוי, אוי, אתה לא יודע מה עשית לי, איזה דבר, איזה דבר עצום זה". כעבור זמן מה פנה ר' שלום אל הרבי בנוכחותי וסיפר: "שמעתי ממישהו (כשהוא מנסה להסיר את החשד ממני) שהרבי משלם את חשבונות החשמל והמים של אלמנות ויתומים, יש לי בקשה מהרבי, אני רוצה להיות 'השליח' של הרבי בתשלום החשבונות, אני משתוקק לקחת חלק במצוה העצומה הזו".
הרבי הרים מיד זוג עיניים חריפות לעברי, הוא הבין מיד מי סיפר לו את הסוד הכמוס הזה, אך בקשתו של ר' שלום פעלה את שלה. מני אז את כל חשבונות החשמל ומים וארנונה שאספנו היינו מעבירים לידי ר' שלום פישר, והוא היה משלם במהירות ובשמחה את כל החשבונות.
אכן, לא בכדי התבטא עליו הרבי זי"ע שהוא בין ה'יחידי סגולה' שמבינים שעשיר הוא רק 'גזבר' של הקב"ה. השי"ת יעזור שיהיה מליץ יושר, בטוחני שבעלותו השמימה בוודאי הוא זוכה לשבת במחיצתו של רבינו זי"ע, ימליץ טוב עלינו ועל כל ישראל אמן.
(גיליון 'אהל מועד' – לעלוב)
מקסים
איזה יהוד גדול
ואיזה ענווה יש לרבי
מחזק מאד!