מאת הרה"ג רבי יצחק יעקב פוקס שליט"א
- נהגו לקשט הבית ובית הכנסת בענפי אילנות ועשבים זכר לשמחת מתן תורה (רמ"א), וכן כיון שבשבועות נידונים על פירות האילן, וכדי שנזכרם ונבקש עליהם (מג"א). אין לקשט בענפים גדולים משום חוקות הגויים (חיי"א בשם הגר"א במעשה רב, קצ"ה).
השנה בשנת השמיטה: מותר לקטוף ענפי אילנות ופרחים ממקומות שמותר לקוטפם, באופן שלא יהא בכך איסור זמירה [גיזום] הגורם לצמיחת הצמח [ל"איברויי"]. היינו, לא לחתוך מאמצע הענף או הגבעול אלא קרוב למקום יציאתם מהצמח או קרוב לסוף הענף או הפרח.
ויש לדעת, שכל פרח או צמח ריחני יש בו קדושת שביעית, ואין להשליכו לאשפה כל עוד ראוי לשימוש וריחו נודף. כמו כן, בירושלים ת"ו החמירו מאז ומתמיד לאסור בשימוש "שמור ונעבד", היינו: כל תוצרת הארץ שעבדו בה באיסור בשמיטה או שנהגו בה כאילו היא רכושו של האדם, בשמירת כמויות גדולות ובהתנהגות בתוצרת כדרך הסוחרים בכל שנה [אמנם, מרן החזון איש זצ"ל דווקא היקל למעשה, באזור המרכז, באיסור "שמור ונעבד". ניתן לקנות צמחים ופרחים במשך שנת השמיטה במשתלות ובחנויות העומדות תחת השגחה למהדרין לענייני שמיטה.
- אגרטל ובו פרחים, אינו מוקצה (דעת מרן הגרי"ש אלישיב והגרב"צ אבא שאול זצ"ל), אולם אם יש שם ניצנים שלא נפתחו (כגון בשושן צחור, ציפורנים, סייפנים [גלדיולות] וכדומה) יש לטלטלו בעדינות (שלא יגיעו המים למקום יותר גבוה). ואם נפל מתוך המים ענף או גבעול שפרחיו טרם נפתחו, אין להחזירו למים – שו"ע של"ו רמ"א ומשנ"ב.
יש לציין, שענפים ופרחים התלויים לקישוט על גבי קירות ודלתות, במידה ואינם קשורים בקשר או מודבקים – אינם מוקצה, ואם נפלו מותר להחזירם למקומם, בלא קשירה או הדבקה (שו"ת בצל החכמה).
- אסור לקבץ מיני פרחים כדי לעשות מהם זר בשבת ויום טוב (אף בלא קשירה) כדי להניחם לנוי (שזירת זר), שיש בזה איסור תיקון מנא ומכה בפטיש (שו"ת אגרות משה ד, ע"ג).