אליעזר (לייזר) רוט
קצת יותר מ-12 שעות קודם לכן, התחולל באזור האירוע המחריד והמזעזע ביותר שאירע באלעד מאז קמה והיתה לעיר בישראל: פיגוע רצחני ואכזרי במסגרתו טבחו מחבלים בני עוולה בשלושה יהודים קדושים הי"ד, באכזריות עצומה.
במרחק של כ-200 מטרים בלבד מזירת הפיגוע הקשה, שוכן לו בית הכנסת 'דרך החיים', אחד מבתי הכנסת המרכזיים באלעד, המשמש כמוקד מבחן של 'דרשו' במבחנים הקבועים של ימי שישי, וכן במבחנים התקופתיים כמו למשל, 'המבחן המסכם' הנערך אחת לארבעה חודשים על 120 דפי גמרא שנלמדו בחודשים האחרונים במסגרת 'הדף היומי' על הש"ס הבבלי.
"בבוקרו של יום שישי, אחרי הלילה הקשה כל כך שחוותה אלעד, חשבתי לעצמי שבוודאי חלק גדול מהנבחנים הקבועים יחליטו לוותר על ההשתתפות במבחן, או יבקשו שנשלח להם בפקס וירצו לעשות את המבחן מהבית", מספר לנו הרב יוסף ברכץ, פעיל ותיק ב'דרשו' וב'אחינו' ומי שממונה על מקום המבחן בבית הכנסת 'דרך החיים'.
"באותו בוקר גם פגשתי בכיר במשטרה שהגיע לאלעד, ושאלתי אותו אם יש מניעה ביטחונית לקיים התכנסות ועריכת מבחן או שהדבר נוגד את הזהירות הנדרשת אחרי כזה פיגוע, כשהמצוד אחר המחבלים עדיין בעיצומו ואין לנו שום ידיעה היכן הם נמצאים.
"השוטר הבכיר אמר לי שאין שום חשש. הוא הסביר לי שאלעד מלאה באנשי ביטחון. אני לא בטוח שמותר לי לנקוב במספר שהוא אמר לי, או שיש בזה ענייני ביטחון שעדיף שיישארו סמויים מהעין, אבל מדובר במספר גבוה מאוד, כמעט מופרך, של אנשי ביטחון שממלאים את העיר, חלקם במדים של כוחות הביטחון השונים, וחלקם סמויים, אנשי שב"כ ויחידות סודיות שונות של הצבא והמשטרה.
"אני מכיר את 'דרשו', ואני מבין את החשיבות", אמר לי השוטר, "אתם יכולים לעשות מבחן, וליתר ביטחון אני אדאג שתהיה לכם אבטחה מיוחדת".
"ואכן", מתאר הרב ברכץ, "לאורך המבחן ראיתי אנשי ביטחון הממוקמים ממול בית הכנסת ובסביבה, חלקם בבגדים אזרחיים, וגם בתוך בית הכנסת עצמו ישב איש ביטחון בלבוש אזרחי, כשהוא חמוש באקדח ועיניו עוקבות בערנות רבה אחרי המתחולל כדי לזהות כל סכנה ולטפל בה ברגע שהיא מתעוררת חלילה.
"להפתעתי הרבה", הוא מוסיף, "כל הנבחנים הקבועים הגיעו ולא נעדר מהם איש. האווירה היתה מאוד כבדה, האסון עדיין טרי, החשש קיים, המסוקים המרחפים באוויר ואנשי הביטחון המפטרלים ברחובות מקנים מצד אחד תחושת ביטחון ומצד שני גם די מלחיצים כי אי אפשר לשכוח שאנחנו עכשיו באזור מאוים מאוד כששני רוצחים שפלים, חיות טרף של ממש, מסתתרים כאן היכן שהוא, בקרבת העיר".
הרב ברכץ מציין שהאווירה הרצינית עדיין שוררת באלעד: "ביום שישי ובליל שבת הכל היה ממש קפוא, אנשים התקשו לחייך ולברך זה את זה לשלום, אבל בשבת בבוקר כבר ירדה מעט אווירת הפחד.
הוא מספר על מאורע סוריאליסטי שנגלה לנגד עיניו בצהרים יום השבת: "עמדתי בחלון והשקפתי אל הרחוב, לראות את אנשי הביטחון המפטרלים, ופתאום ראיתי דבר מדהים. באמצע הכביש מתרומם לו פתאום מכסה ביוב, ומתוך הפיר יוצאים שמונה חיילים עם נשק ופנסים…
"ירדתי לברר את פשר המחזה המוזר שנגלה לנגד עיני, ואחד מהם הסביר לי שבמסגרת החקירה וחיפוש קצה חוט להיכן נעלמו המחבלים, התעורר חשש שאולי הם הצליחו להשתחל אל מערכת הניקוז של מי הגשמים ולהסתתר בתוכה, ולכן הורדו כוחות אל התעלות וסרקו אותם מתחת לכל העיר, כדי לוודא שמחבלים אינם מסתתרים מתחת לפני האדמה.
"איזה מזל ששבת היום", הוא אמר לי, "אם זה היה ביום חול, עוד היו מצלמים אותנו יוצאים מהביוב… ככה זה שבת והתמונות האלו לפחות לא מתפרסמות בכלי התקשורת..".
"הוא ציין בחיוך שההליכה מתחת לכביש היתה קשה במיוחד בכלל הכיסים המלאים: "התושבים כאן לא מפסיקים לתת לנו שוקולדים וגלידות ועוגות…", אמר לי החייל, "אנחנו כבר לא עומדים בכמות האוכל שמעמיסים עלינו…".
מחזק.