מה הטעם שבתפילין של ראש אין את ההלכה של פרשה פתוחה או סתומה? │ ואיזה פרשה לא נכתבת פתוחה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילין במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן ל"ב סעיף ל"ו]
כתיבת הפרשיות שבתפילין פתוחות
מבואר בשולחן ערוך, שצריך לעשות את כל הפרשיות פתוחות, חוץ מפרשת והיה אם שמוע, ומבאר המשנה ברורה, שזה הולך על הפרשיות של תפילין של יד, וכוונת הדברים היא, שצריך להשאיר רווח בין פרשה לפרשה, כדי שיעור של כתיבת תשע אותיות, ובכך זה נקרא פרשה פתוחה, ויש ארבע פרשיות שכותבים בתפילין, והם, 'קדש', 'והיה כי יביאך', 'שמע', 'והיה אם שמוע', ולכן צריך לעשות את כל הפרשיות פתוחות, משום שכך הם גם כתובים בתורה, חוץ מפרשת 'והיה אם שמוע' שהיא פרשה סתומה בתורה, גם בתפילין כותבים אותה סתומה, וכל זה שייך בתפילין רק של יד כאמור, אבל בתפילין של ראש, אף על פי שכותבים בהם גם כן ארבע פרשיות, אבל מחלקים אותם לארבע קלפים שונים, ולכן לא שייך בהם את ההלכה של פרשה פתוחה או סתומה.
פרשת 'והיה אם שמוע' שנכתבה פתוחה
יש מי שאומר, שגם פרשת 'והיה אם שמוע' שעשה אותה פתוחה ולא סתומה, כשרה, משום שפרשה זו נכתבת בתפילין לאחר פרשת 'שמע', ובתורה, מפרשת 'שמע' ועד פרשת 'והיה אם שמוע', יש באמצע כמה וכמה פרשיות פתוחות, נמצא אם כן, שהקשר בין 'שמע' לבין 'והיה אם שמוע', זה באופן כזה שהפרשיות פתוחות ולא סתומות, ולכן גם אם כתב אותה בתפילין פתוחה, כשרה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א