כיצד עושים שארבעה פרשיות שבתפילין יהיו באותו עובי? │ ומה השיעור של הרגל השמאלית הקטנה של האות ה"א? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילין במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן ל"ב סעיפים י"ג – ט"ו]
נקב באחת מן האותיות שבתפילין
אות שכתובה בתפילין ויש בה נקב, הדבר תלוי, אם הנקב נעשה לאחר כתיבת האותיות על הקלף, אם יש שיעור אות חוץ מהנקב, דהיינו, הנקב נמצא במקום כזה שהוא לא פוגע בכל האות, אלא הוא פוגע רק חלק מהעובי של האות, כך שיש שיעור של אות גם עד אותו הנקב, הדין הוא שזה כשר, אבל אם הנקב ישנו בקלף ורוצה לכתוב עליו, אסור.
שיעור נקב הפוסל בתפילין
שיעור הנקב שכתיבה על גביו פוסלת, הוא כך, כאשר הסופר מעביר על הנקב את הקולמוס, אם הדיו והדיו מכסה את הנקב לרוב קטנותו, אינו פוסל, אבל אם הנקב יותר גדול, שכאשר הוא מעביר עליו את הקולמוס עם הדיו רואים שם נקב והדיו לא מכסה את כל הנקב, פסול.
ארבעה פרשיות התפילין יהיו באותו עובי
יש עניין שכל ארבעה הפרשיות של התפילין, יהיו כולם באותו עובי, ולכן, כיוון שגודלם של הפרשיות שונה אחת מן השנייה, יש סופרים זריזים המדקדקים במצוות, והם עושים את הקלף של הפרשה הקטנה עבה יותר, ובכך הוא שווה לפרשת והיה כי יביאך, כלומר, ככל שהפרשה ארוכה יותר, הם עושים את עובי הקלף דק יותר, ובכך יוצא שיש אותו עובי בכל הקלפים, וזה נוי מצוה.
הקפת גוויל בכל אותו ואות
כל אותו ואות צריך שתהיה מוקפת קלף, וזה הכל מסביב לאות, אבל אם יש נקב בתוך האות עצמה, כגון שכתב אות ה"א או מ"ם ויש נקב בתוך האות, אפילו שהנקב מקיף את כל החלק הפנימי של האות, הדין הוא שזה כשר, משום שהחלק הפנימי של האות לא צריך שיהיה מוקף גוויל, אלא רק מסביב לאות, אבל הירושלמי חולק וסובר, שגם החלק הפנימי צריך שיהיה מוקף גוויל.
רגל האות ה"א
הרא"ש סובר שהרגל השמאלית הקטנה של האות ה"א, לא צריך שיהיה בה שיעור, אלא אפילו אם נשאר ממנה כל שהוא כשר, שאין שיעור לרגל זו.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א