"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה" (ויקרא א', א')
הרבה נכתב על א' הזעירה ב"ויקרא". חוט השני אצל המפרשים הוא, שזה נובע מענוותנותו של משה רבינו.
סיפר ותיעד הרב ישעי' קרליץ שליט"א, יד ימינו של מרן הגאב"ד:
היה זה לקראת אסיפה מצומצמת של רבנים, אודות מינוי של יהודי מסוים לתפקיד ציבורי בבני ברק.
מרן הגר"נ שליט"א היה סבור, שאין למנות את האיש לתפקיד המדובר. בשום אופן. לפני שיצאתי עם הרב לאסיפה הוא התבטא באוזני: "אני לא אתן בשום אופן שימנו אותו!". כאשר הרב שליט"א התבטא כך, זה אומר את כל התקיפות ההשקפתית מבחינתו.
האסיפה המצומצמת של הרבנים נפתחה, והתנהלה בטוב טעם, כמו כל האסיפות בראשות שני פוסקי ההלכה, הגר"ש וואזנר זצ"ל וידבלחט"א הגאב"ד שליט"א. למעשה, מלבד כמה פרטים נוספים שנידונו בה באסיפה, מינו בה את האיש המדובר לתפקידו, כמובן, למורת רוחו של מרן הרב שליט"א. אני עמדתי משתומם מהצד, לא ידעתי מה קורה כאן, מדוע הרב שתק ולא אמר מילה בנושא?
בדרך חזרה לביתו, העזתי לשאול את מרן הגאב"ד שליט"א. מדוע העזתי? כי הרב עצמו אמר לי שלא ייתן את המינוי, לכן שאלתי בתמיהה: מה קרה שהרב לא דיבר מאומה ולא הביע את דעתו הכאובה?!
הרב השיב לי במילים בודדות: "הרב וואזנר החליט!". היינו, כי תמיד באסיפות מהסגנון הזה, לפני שהרב וואזנר מביע את דעתו, היה פונה אל מרן הרב ושואל: "ומה אתם אומרים על כך?.", והפעם, משום מה, היה ברור לו כי כולם בדעה אחת, ולכן פתח ואמר: "התאספנו כאן למנות את פלוני אלמוני לתפקיד לנהל את המינוי" לכן, מרן הרב לא דיבר מאומה. כי אם הוא לא שואל אינו מביע דעה!!
מישהו מבין את מימד הענווה וההתגברות, בענין ציבורי, שמרן הרב שליט"א היה סבור, עקרונית, שלטובת הכלל אין למנותו, אבל הבליג, מחמת כבודו של מרן הגר"ש ואזנר??
"וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה" (ויקרא ד', כ"ז)
- קופסאות מפלסטיק שמונח בתוכן הערינג וכדו', וכדי לפתוח יש לשבור חלק מהקופסא
הנה לאחרונה נפוץ מאוד שמשווקים הערינג, סלטים וכדו' בקופסאות של פלסטיק, שיש עליהן מכסה (המכסה אינו מחובר כלל לקופסא), והקופסא עשויה באופן כזה שאין שום מקום שיכולים לאחוז במכסה ולהסירו, רק במקום אחד, כמו בית אצבע, שמותקנת שם בליטה ורק משם יש אפשרות להגביה את המכסה. בפתח לאותה בליטה יש חתיכת פלסטיק (שהיא משעת יצירתה מחוברת לקופסא), וצריכים לשבור את אותה חתיכה קטנה של פלסטיק, ואז אפשר להכניס האצבע כדי להגביה ולהסיר את המכסה.
הבאנו קופסא כזו לביתו של הגר"נ קרליץ שליט"א, הסתכל בזה, והורה לנו שיש בזה חיוב חטאת, כיון שע"י שבירת חתיכה זו נעשית הקופסא מתוקנת, שמעתה ניתן להשתמש בקופסא כדרכה, ולהסיר תמיד המכסה ממנה (אור השבת).
הערות נחוצות לערב פסח ע"פ פסקי מרן פוסק הדור הגר"נ קרליץ שליט"א
הכשרת כלים חדשים
- כלי מתכת חדשים – ישנו צד שבתהליך הייצור נמרחו בחומר המכיל שומן מן החי, ולא ברור אם חומר זה נפגם תוך כדי היצור – לכן לחומרא יש להגעילם.
- כיון שהגעלה זו היא לחומרא, הרי שאפשר להקל להגעילם בלא להסיר את ידיות הפלסטיק אף שדינן כ'טלאי', ומ"מ ראוי לרפות הידיות כך שלא יהיו מהודקות.
- מכשירי חשמל שדרך שימושם דרך כלל בלא נוזל, כגון טוסטר או גריל חשמלי, ניתן להבעירם על החום הגבוה ביותר כרבע שעה.
- כלים המצופים אמאייל, טפלון, צפוי קרמי – אי"צ הגעלה.
- תבניות אלומיניום, נייר כסף – גם הם בחשש מריחה הנ"ל, ניתן להשיג בהשגחה שלא נמרחו.
- תבניות אלומיניום ח"פ – אף שמשתמש בהן שימוש חד פעמי, מ"מ ראויים הם לשימוש רב פעמי, לכן חייבים בטבילה, גם אם משתמש בהן רק פ"א ואח"כ זורקן. כמו"כ, אין עצה לקמטן ולכופפן ע"מ לבטלן משם וצורת כלי, ואח"כ שישראל יישרן ויעמידן על צורתן הקודמת, דאי"ז בכלל 'גומרו ביד ישראל', (אי"ז מעשה אומן אלא הדיוט), ולכן צריך דווקא להטבילן.
מ"מ תבניות אלומיניום שמוטבעת עליהן חותמת כשרות, אם בסמוך לחותמת מופיע כיתוב 'מיובא מחו"ל', הרי שתבניות אלו יוצרו ע"י גויים, ואם לא מופיע כיתוב זה הרי שיוצרו ע"י ישראל.
(מתוך עלון 'נשיח בחוקיך' ויקרא תשע"ז)