באיזה אופן מותר לשלוח לישראל על ידי גוי עורות מעובדים לשמה? │ ומניין לנו שצריך לכתוב את התפילין על עור בהמה טהורה? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילין במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן ל"ב סעיפים י' – י"ב]
שליחת עורות מעובדים לישראל על ידי גוי
מבואר בשולחן ערוך, שהקלף שכותבים עליו את התפילין, צריך להיות מעובד, ואם הוא לא מעובד, הוא נחשב לעור ולא נחשב לקלף, וכן צריך לעבד לשמה, דהיינו, לכתחילה צריך לומר שמעבד את העור לשם מצות תפילין, ובדיעבד מועילה מחשבה לשמה, ואם לא עיבדו את העור לשמה, פסול, וזה פסול דרבנן, ואדם שיש לו עורות מעובדים לשמה, ורוצה לשלוח את העורות האלו למקום אחר על ידי שליח גוי, עליו לדאוג שהגוי לא יחליף אותם בעורות אחרים שבביתו, והעצה לדעת האם עורות אלו הוחלפו על ידי הגוי, היא על ידי זה שלוקחים מרצע שעושה נקב בצורת אות, ורוצעים את העור, וזה הסימן שהקלף מעובד לשמה, וכאשר הקלף מגיע ליד הישראל על ידי הגוי, ורואה הישראל שיש בו נקב בצורת אות כזאת, הישראל יכול להיות רגוע שהעור הזה לא הוחלף, ואף על פי שגם הגוי יכול לעשות נקב כזה, לא חוששים לזה, כיוון שהגוי מפחד לשקר בצורה כזאת, שמא הישראל יכיר בטביעות עין שזה לא האותיות האמיתיות, ומבואר בפרי מגדים, שבאמת צריך דווקא שהישראל יעשה נקב במרצע כעין אות, אבל לא נקב בצורת עיגול או משולש או מלבן.
כתיבת התפילין על עור בהמה או עוף טהורים
צריך לכתוב את התפילין על עור של בהמה או עוף טהורים, ולאו דווקא שנשחטו, אלא אפילו שהם נבלות, כשר, שנאמר, 'למען תהיה תורת ה' בפיך', מן המותר בפיך, ולכן, אסור לכתוב על עור של בעלי חיים טמאים, ומבואר בביאור הלכה, שהוא הדין גם בשאר ספרים שיש בהם אזכרות, אסור לכתוב אותם על עור של בעלי חיים טמאים, ולעניין דגים טהורים, אף על פי ששורת הדין היה שמותר לכתוב עליהם תפילין, אבל בכל זאת, מכיוון שיש בהם הרבה זוהמה, לא ראוי לכתוב עליהם תפילין.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א