בחור אחד שהגיע מאנטוורפן ללמוד בישיבת טשעבין בירושלים, נדבר עם קבוצה מחבריו, בחורים שהגיעו מאנטוורפן ולונדון, כי טוב להם להתחבר יחדיו לענייני תורה וחסידות, בתור 'חבורת בחורי אירופה' בישיבה, שתיקרא "חבורת פשעווארסק", בהדרכת כ"ק אדמו"ר רבי יענקעלע מפשעווארסק זצ"ל.
בימי בין הזמנים בהיותו בביתו, נכנס אל הקודש פנימה, והציע לאדמו"ר זצ"ל את מחשבתו, ורצה לקבל ברכת קדשו לזה. אך הרבי זצ"ל לא ענהו מאומה, לא הן ולא לאו, אלא סיפר לו עובדא דהוה ברבו הקדוש אדמו"ר זצ"ל מקאלאשיץ, ובזה רימז לו את דעתו לגבי ענין כזה. וכה סיפר לו:
"פעם אחת בשב"ק פרשת אחרי, הסתופף בצל קדשו של מורי ורבי מקאלאשיץ עשיר אחד מחסידיו. בעלותו לתורה בירך בברכת 'מי שבירך' כמובן לאדמו"ר זצ"ל מקאלאשיץ, וכן את כל חבריו וקרוביו שנמצאו בבית המדרש באותה שעה, והבטיח סכומי כסף גדולים כמנהג הגבירים.
אחר כלותו לברך את פלוני ואת פלוני, ביקש העשיר דנן את הגבאי, שיברך 'מי שבירך' מיוחד עבור 'כל חסידי קאלאשיץ בכל מקום שהם'. הגבאי עשה כבקשתו. הרב מקאלאשיץ עמד שם על הבימה (כיון שהוא קרא בתורה תמיד), וכשמעו 'מי שבירך' זה חרה לו מאד. הוא לא אמר דבר, אך דפק ברגלו דפיקה חזקה על הבימה, והמשיך לקרות לעולה הבא אחר העשיר.
באותה פרשה בהמשך נאמר הפסוק "ובחוקותיהם לא תלכו". אחר גמר קריאת העליה הזאת, רמז הרב מקאלאשיץ לאותו גביר שיעלה אליו אל הבימה, הראה לו באצבע בס"ת, ואמר לו: 'אתה רואה לאו זה ובחוקותיהם לא תלכו? ה'מי שבירך' שלך עבור 'כל חסידי קאלאשיץ' נכלל בלאו זה. כי הגויים עושים כתות (פארטייען), וכל כתה יש לה דעה אחרת, אבל בין יהודים אסור לעשות כן. האם חסידי קאלאשיץ יותר חשובים בעיניך משאר כל היהודים החרדים לדבר ה', מדוע ברכת אותם יותר משאר כל ישראל?!
הבחור השואל הבין כוונת הרבי זצ"ל, ואכן בישיבת טשעבין – בה התקיימו הרבה חבורות חסידיות – לא היתה חבורה של חסידי פשעווארסק. [המעשה סופר מפי אותו בחור עצמו].
(גיליון 'דברים של טעם')