מה דינו של בן כרך שהלך לעיר או בן עיר שהלך לכרך לעניין קריאת המגילה? │ מתי קורא את המגילה אדם השוהה בספינה? │ וכיצד הוא סדר פורים המשולש?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות פורים במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרפ"ח סעיפים ה' – ו']
בן עיר הנמצא בכרך ובן כרך הנמצא בעיר
בן עיר שהלך לכרך, דהיינו, בן עיר שיצא מביתו לפני ליל י"ד, והוא נמצא בכרך בימים י"ד וט"ו באדר, השאלה היא, מתי חלים עליו דיני פורים, האם בי"ד או בט"ו, והתשובה היא, שאם היה בדעתו לחזור לביתו לפני שהאיר יום ט"ו, אף על פי שבסופו של דבר הוא הוצרך להתעכב בכרך גם ביום ט"ו, אבל מכיוון שבזמן יציאתו מהעיר שלו, הוא התכוון לצאת מהכרך לפני שיאיר יום ט"ו, הדין הוא, שהוא נחשב לבן עיר, כיוון שהיום הוא הקובע, וכן להפך, בן כרך שהלך לעיר, דהיינו, הוא יצא מהכרך בליל י"ד על דעת לחזור מהעיר לפני שיאיר היום של י"ד, הדין הוא, שהוא נחשב כבן ט"ו, אף על פי שבסופו של דבר הוא נשאר בעיר במשך יום י"ד, בכל זאת מכיוון שבשעת יציאתו מהכרך לכיוון העיר, היה בדעתו לא לשהות בעיר בשעה שיאיר יום י"ד, הדין הוא, שהוא נידון כבן כרך, ואף על פי שהוא נמצא בעיר, הפורים שלו הוא ככרך בט"ו, ולפי זה, ביאור דברי השולחן ערוך הוא כך, בן עיר שהלך לכרך, או בן כרך שהלך לעיר, אם היה דעתו לחזור למקומו בזמן קריאה, דהיינו, זמן קריאה באותו מקום שבו הוא נמצא כשהאיר היום, הדין הוא, שהוא לא נחשב כאנשי אותו מקום שהוא נמצא שם, ובמצב כזה שהיה דעתו לחזור, אף על פי שבסופו של דבר הוא התעכב ונשאר שם לאחר שהאיר היום, בכל זאת קורא כמקומו, שמכיוון שלא היה בדעתו לשהות באותו מקום ביום, הוא נחשב כמקום שיצא ממנו.
זמן קריאת המגילה לאדם השוהה במדבר או בספינה
אדם שנמצא במדבר או בספינה ואינו קשור לשום מקום, הדין הוא, שהוא קורא בי"ד כמו רוב העולם, ואפילו אם הוא בן כרך, בכל זאת קורא בי"ד.
חשב להתעכב בעיר ולבסוף חזר לכרך
בן כרך שיצא לכיוון העיר, והיה בדעתו להיות שם בעת שיאיר היום, הדין הוא, שאם הוא התעכב שם באמת, הוא נחשב כבן עיר, אבל אם בסופו של דבר הוא חזר למקומו לכרך, הדין הוא, שהוא נחשב כבן כרך, כי בסופו של דבר הוא חזר לכרך.
פורים המשולש
יום ט"ו שחל להיות בשבת, לא קוראים את המגילה בשבת, גזירה שמא יקח את המגילה, ויעביר אותה ד' אמות ברשות הרבים, ונקט השולחן ערוך דווקא יום ט"ו שחל בשבת ולא יום י"ד, כיוון שאין מציאות שיום י"ד יחול בשבת, ולכן, כאשר יום ט"ו חל בשבת, קוראים המגילה בערב שבת, וכן מחלקים מתנות לאביונים, ובשבת מוציאים שני ספרים, בראשון קוראים פרשת השבוע, ובשני 'ויבוא עמלק', ואומרים 'על הניסים', ואם אמר על הניסים בערב שבת, אינו חוזר, ודורשים בעניינו של יום, ועושים סעודת פורים ביום ראשון ולא בשבת, כיוון שהשבת נקבעה לזמן שמחה בידי שמים, לסיכום, דין זה הוא דין 'פורים המשולש', וכך הוא סדרו, קריאת המגילה ומתנות לאביונים ביום שישי, קריאת התורה בשבת, וסעודת פורים ביום ראשון, ולפי מהר"ל חביב, כאשר פורים חל בשבת, עושים סעודה בשבת, וכן מתנות לאביונים בשבת.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א