מבין ביופי האמיתי
הגה״צ ר' דן סגל אמר פעם בוועד: הנה כל בני ברק באים להראות את לולביהם למרן הגראי״ל שטינמן זצ״ל, הרי שהוא מבין בהדר ויופי, ואעפ״כ ראו נא איך ביתו נראה… אלא שהוא מבין ביופי של מצוות, שם הוא יחיד!
כשמותר לדבר לשה"ר
היה פעם שביקשו ממני לברר על בחור גרוש, ושאלתי לרבנו את מי אפשר לשאול עליו, והפנה אותי לאדם מסוים. אולם אותו אדם אמר שזה לשה״ר ולא רוצה לומר. וחזרתי וסיפרתי דבר זה לרבנו, אמר רבנו: כל הזמן מדברים לשה"ר, ודוקא כשמותר כבר לדבר אז מחמירים לא לדבר.
לתת צדקה לעילוי נשמת
סיפרו לי בניחום אבלים אצל משפחת שימל, שפעם אמר להם רבנו שהעילוי נשמה גדול זה לתת כל יום אפי' פרוטה אחת לצדקה, ואמר שהוא נותן פרוטה לכל קדושי השואה. ונשאל כיצד הפרוטה מתחלקת לכל כך הרבה אנשים, ואמר שזה לא הפרוטה אלא המצווה מתחלקת כל האנשים.
לב אלמנה ארנין
סיפר לי הרה״ג ר״ס: פעם אחת הייתי אצל רבנו ודיברתי עמו על איזה ענין. וכשסיים שאלני רבנו על אמי מהיכן היא ועוד פרטים, והתפלאתי מה זה היה נוגע לעניין. אחר שיצא אמר רבנו לנכדו: הנה הוא ודאי יספר לאמו ששאלתי עליה, והיא אלמנה, ויתקיים כאן 'לב אלמנה ארנין'.
זהירת בממון
פעם נשאל רבנו מראש כולל אחד, שאשה בחו"ל נתנה לו תרומה של אלפים דולר, ולא ידוע אם בעלה הסכים או לאו, האם זה נחשב כמתנה מועטת שאפשר לקבל בלא רשות בעלה, ואמר רבנו: "אלפים דולר זה לא מתנה גדולה, גם אני יכול לתת כזה סכום", וכך המשיך עוד לדבר עמו, ובסוף השיחה ניגש לארון והוציא אלפים דולר ונתן לו, כי חשש שאולי כשאמר את זה התכווין להתחייב סכום זה לצדקה.
תורה לשמה
שמעתי מהגרי״א רפפורט שליט״א, שפ״א הצביע לו רבנו על הספר קרבן אהרן על התורת כהנים, ואמר לו זה ספר של אהבת תורה, שהמחבר יגע להסביר את דרכי הלימודים וכיצד לומדים כל דבר, אפי' שלכאו' אין בזה סברות אלא זה תורה לשמה להבין ולהשכיל.
לכבד אב רשע
סיפר הרה״ג ר' דוד ברורמן שליט״א, שפ״א הגיע למסור הרצאה בבית כלא, וראה בחור ישיבה משוחח עם עבריין גדול במחלקת הרוצחים של הבית כלא, והתפלא, אבל לא היה נעים לו לשאול אותו על כך. ביציאה ראה שהוא מחכה לטרמפ ולקח אותו לב״ב, ואז סיפר לו הבחור שהוא נולד להורים פושעים שנמצאים בכלא ושלחו אותו בגיל שנתים למשפחה אומנת ולכן גדל כחרדי, ולא היה לו כ״כ קשר לאביו. ולאחרונה למד עניני כיבוד אב ולכן התחיל לבקר את אביו, אבל מרגיש רע עם זה ורוצה להפסיק לבא.
אמר לו ר״ד: בא נעלה למרן הגראי״ל ונשאל אותו. וכך נכנסו להגראי״ל, ואמר לבחור: 'אני מקנא בך, שאני כבר יתום 70 שנה ואין לי מצות כיבוד אב ולך יש, תמשיך לבא ולכבד את הצלם אלוקים של אבא שלך. אתה לא צריך לשוב ולהעריך אותו אלא לעשות מעשה כיבוד גרידא".
והבחור המשיך ללכת ולאט לאט אביו התקרב ליהדות עד שחזר בתשובה שלימה.
זקני עם הארץ
שמעתי מבנו הגר״ש שליט״א: נשאל רבנו על דברי המשנה בסוף קינין: ״רבי שמעון בן עקשיא אומר זקני עם הארץ כל זמן שמזקינין דעתן מיטרפת עליהן… והנה אחד מראשי המדינה דאז היה כבר זקן מופלג והוא מנהל את הדברים בצורה מאוד יפה וחכמה.
אמר רבנו: הנה הוא כבר זקן מופלג וקצו קרב, ותשובה הוא עוד לא עשה, האם זה לא זועק שדעתו מטרפת עליו, שלא חושב על מצבו בחיים. [כדרך אגב, פ״א הגיע הנ״ל לרבנו לבקש ברכה, ורבנו לא רצה לברכו, ומאידך לא רצה לפגוע בו, אז אמר לו: 'מי שקיבל ברכה מהחפץ חיים צריך ברכה ממני?', וכך לא פגע בו ולא בירך אותו].
(הגאון רבי ניסן גולדברג שליט"א, גיליון 'יאיר נזרו')