אי אפשר לתאר איזו השפעה משפיעים היושבים ולומדים בתורת ד'. רבינו שליט"א כל כך מחדיר את היסוד הזה ואמר לי: דע לך, עד החזו"א אינך יודע איך הסתכלו על בחורי הישיבות, בלא שום הערכה. מי הפך את העולם שיהיו כל כך מעריכים את בחורי הישיבות? החזו"א. ואיך עשה זאת החזו"א? בלי שום הסברה. עצם כך שישב בבית ולמד הוא שינה את כל ההתייחסות לבחורי ישיבה. כך החדיר מרן החזו"א כמה יקר כל בחור שיושב ולומד. דברים אלו בדיוק אמר לי גם רבינו הגראי"ל שטינמן זצוק"ל.
* כאשר נישאה סבתי, הרבנית שניידמן ע"ה עם סבי הגה"צ רבי יעקב שניידמן זצ"ל, ראש ישיבת "תפארת ציון", מרן החזו"א זיע"א היה מסדר הקידושין שלהם ויבלחט"א רבינו שליט"א היה בחתונה ואמר לי שזוכר את החתונה הזו. מי התגורר באותם ימים בבני ברק? בעיקר ציבור דת"ל. סבתי ע"ה סיפרה שכמעט כולם נכנסו לרגע לעזרת נשים לראות אם הכלה נכה או משוגעת חלילה, שנישאה לבן ישיבה. עד כדי כך היה נורא המצב ששרר באותם ימים בהערכה לבחורי ישיבות. היום ב"ה המצב התהפך. אמר לי רבינו שליט"א וגם מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל, כל זה בזכות החזו"א, בכח יגיעתו ועמלו בתורה הפך את הראש של העולם.
לאחר פטירת מרנא החזון איש זיע"א, באו למרן הגר"ש ואזנר זיע"א שלושה גאונים ממשפחת החזו"א: רבי מאיר קרליץ, רבי שמואל גריינמן ורבי ראובן פיין. הם רצו לסדר את חלק הירושה של החזו"א. נעמד הראשון, האח הגדול, רבי מאיר קרליץ, ואמר: לחזו"א לא היה אפילו ש"ס משלו, הוא למד כל ימיו בש"ס ורשא שהוא השאיל לו (רבי מאיר). היות וכתב שם חידושים חשובים על גיליון הגמרא, אמר רבי מאיר, אני מבקש בחזרה את הש"ס.
לאחר מכן החלו לדבר על הדירה. אמר רבי שמואל גריינמן: לחזו"א לא הייתה דירה, הוא היה גר בדירה שיהודי מאמריקה השאיל לו אותה. לאחר מכן נעמד רבי ראובן פיין ואמר: לחזו"א אפילו לא היה מקרר שלם, רק מקרר ישן שלא היה שווה כלום. התברר שכל הירושה היא רק חצי מגרש קטן שאחד כתב אותו על שם החזו"א, אבל אי אפשר אפילו לחלקו, היות ובן אחיו שכתב זאת נמצא בורשא וגם הוא יורש וצריכים אפטרופוס בגלל המצב של אותו אחד, כך שלמעשה כלום לא נשאר…
הירושה הגדולה שהותיר אחריו לברכה לדורות, אלו ספרי החזון איש ושאר חיבוריו, זה ספר תולדות אדם.
'במה' bama.org.il
האם בהחזקת תורה יש דין של 'עירך קודמין'?
רבינו הגראי"ל שטינמן זצוק"ל היה תמיד חוזר ואומר שאם יש אחד שלומד בטהרה הוא מונע הרהורי כפירה בעולם! בני הישיבות עושים את הפעילות הכי קשה בעולם, בכך שהם ספונים בביהמ"ד ויגעים בתורת ד'. (הרב הוניסברג, 'במה')
וכך מספר גם הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א (באר הפרשה): שמעתי מהגאון רבי שלמה סברעסקי שליט"א מיקירי העיר 'בית שמש', שבעבר היה דר בגייטסעד שבענגלאנד (אנגליה) ונסע בשנת תשל"ח לארה"ב לזכות את הרבים בנתינת 'נדבות' להחזקת הכולל אשר בגייטסעד.
בשהותו שמה נכנס אל רבו הגאון רבי יעקב קמינצקי, ובתוך הדברים אמר לו ששמע כאן 'טענות' כנגדו, מה לבעלי בתים במנהטן ולכולל בגייטסעד… ובפרט שתושבי אנגליה יכולים להחזיק את הכולל , ואילו בארה"ב יש כוללים לרוב.
נענה לו ר' יעקב: עצם הטענה היא טענה של שטות, שהרי אם היו הגבירים בענגלאנד מחזיקים את הכולל בגייטסעד בוודאי לא היית מגיע לכאן, ובוודאי עצם ביאתך הנה היא הוכחה שאין בסיס איתן לקיום הכולל ע"י הנדיבים דשם.
עוד הוסיף הגר"י לומר: דע שאין השפעת התורה רק לאותו מקום שלומד בו, אלא אברך הלומד בגייטסעד הרי הוא משפיע על בעה"ב במנהטן, וממילא מחויב הוא לתמוך בו, שהרי הוא 'נהנה' ממנו.
ואמר חידוש להלכה, ש'עניי עירך קודמים' הוא דין בהלכות צדקה לעני, שצריך להקדים נתינת צדקה לעני מעירו מאשר לזה הגר בעיר אחרת, אכן לגבי החזקת תורה לא שייך לומר שמוסדות התורה 'בעירך' קודמים, כי גם התורה הנלמדת במרחקים וב'קצה תבל' היא בגדר 'עירך'.