יהודי אחד סיפר לי, שהיה לו עסק מכובד שבתחילה הרוויח ממנו יפה, אך עם הזמן הרווחים התחילו לרדת והעסק נסגר. הוא נשאר בבית חודש חודשיים, ואז הגיעה אליו הצעה להיות נהג הסעות של ילדים. הוא החליט שהוא מקבל את ההצעה.
שח לי היהודי: בימים הראשונים אנשים אמרו לי הערות ואף אני בעצמי הרגשתי שאינני במקום הנכון, אך התחלתי להתבונן מהו תפקידי חוץ מלהוביל ילדים טהורים לת"ת, והגעתי למסקנה שתפקידי בחיי להעלות חיוך על פניו של כל ילד וילד, שהרי הילדים הולכים ללמוד תורה, ומי יודע, אולי המלמד שלהם לא יגיע עם המילתא דבדיחותא. אני נעשה אחראי על זה להביא את המילתא דבדיחותא כדי שלכל ילד יהיה פתיחות הלב בבואו ללמוד תורה…
איזו שמחה יש ליהודי זה! הלא יש לו תפקיד בחייו! תפקיד אמיתי! הנה, רבים המה האנשים שיש להם עבודות נחשקות ועם כל זה הם מתהלכים במרירות. כל זה מפני שאינם חושבים מהו תפקידם, ומעיינם נתון אך ורק אם הוא עושה מספיק כסף אם לאו. למד מהו תפקידך! העמק עוד יותר בזה! אין סוף ללימוד זה. תמיד תמצא חידושים בזה, אע"פ שאתה חושב שאתה יודע כבר הכל. אתה יודע למה? כי זה תורה, ותורה היא מים שאין להם סוף.
לאחרונה יצא לי לדבר עם אברך חסידי, והנה סיפר לי שהוא יושב בביתן של פייס ומוכר כרטיסי הגרלה. אל תשאלו איך הוא הגיע לשם, ככה זה, זוהי עבודתו כבר כמה שנים. הוא יושב ואנשים באים לקנות כרטיסים למיניהם. וכיון שיש לו חלונות זמן רבים בין קונה למשנהו, הוא מנצל את הזמן ללימוד התורה ולשמיעת שיעורים תורניים. על ידי לימודו הוא נהפך לאיש אחר והלך וגבה.
והנה יום אחד התעורר החשש בלבו: אמנם אני מנצל את זמני הפנוי ללימוד התורה, אבל מה יהיה עם יישוב העולם, הלא תפקיד האדם הוא ליישב את העולם, וכי אפשר שאני מיישב את העולם בעבודתי זו?!
הוא חשב על זה זמן רב, וגברה מצוקתו בלבו כאשר שם לב שאברכים באים לקנות כרטיסי הגרלה והם מתמכרים לזה ומבזבזים הון רב על זה. הוא התחיל להרגיש שבמקום ליישב את העולם הוא משחיתו, כי כל מהותה של עבודה זו היא לרמות בני אדם ולגרום להם להתמכר להימורים.
האברך לא רצה להמשיך בתפקידו, משום שהגיע למצב שאינו יודע מהו תפקידו. הלך האיש לברר מהו תפקידו של מי שמוכר כרטיסי הגרלה. חקר ודרש, ואורו חייו. נתברר לו שהסיבה שכל מדינות העולם מעודדות את קיום ההגרלות היא כדי שיוכלו לגבות מהן מיסים גדולים (כידוע שעל ההגרלות גובים מיסים גדולים מאוד) ועל ידי המיסים לספק כל מה שהמדינה צריכה לספק לבני המדינה. יותר מזה נתגלה לו, שבמקום מגוריו נתייסדה מכירת כרטיסי ההגרלה משום שרצו לבנות בית חולים ולא היה כסף לבנותו, ולכן ייסדו מכירת כרטיסי הגרלה ועם המיסים שגבו בנו את בית החולים.
פתאום נשתנתה חשיבתו של האברך מצד לצד. הוא התחיל לחשוב אולי הוא עושה חסד עם כל הסביבה. אך עדיין הוקשה לו מה יהיה עם אותו אברך שהוא מכירו מבית המדרש אשר הוא מבזבז את כל כספו על זה, והוא ובני ביתו שרויים בצרה גדולה. הוא יצא לברר האם הוא עובר על לפני עור לא תיתן מכשול, האם הוא נחשב כמסייע אם לאו, האם הוא צריך להוכיח את פלוני או שמא הוא בגדר 'כשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע', ובאיזה אופן הוא יכול לעשותו.
ויהי אור. הוא זכה לגילוי חדש בתורה שהוא צריך ללמוד, חוץ ממה שהיה יושב שם על התורה ועל העבודה. אין סוף לדברים שמתבררים למי שרוצה ללמוד תורה זו – מהי העבודת ה' שלי כאן? והוא משתדל לעשותה, שהרי הוא לומד על מנת לעשות.
הנה יש בעלי עסקים רבים שיכולים ליתן בחינם ממצרכיהם לנזקקים. הוא מוכר אוכל מוכן ומדי פעם שולח לנזקקים בלי קבלת תמורה, כי הוא מבין שתפקידו להאכיל יהודים. אכן אני לוקח כסף ועושה רווח נאה, אבל תפקידי הוא להאכיל יהודים, ולכן אם למישהו אין מה לשלם, אני נותן לו בלי לשלם.
יהודי אחד שעובד בששה תלמודי תורה ומלמד בשיטות מתוחכמות לילדים בעלי קשיי קריאה, סיפר לי, שמנהג יש לו, שאם מתקשר אליו איזה מלמד או איש צוות בת"ת ומבקש ממנו עצות לעזור לילדים בעלי קשיי קריאה, הוא מייעץ ברוח נדיבה ומקדיש לזה זמן ככל הנדרש ואף שולח לו דפי עזר. והנה בני ביתו התווכחו אתו: מה אתה עושה? למה אתה נותן לאחרים לנצל אותך? יש לך אומנות ביד! קח כסף על זה! כמה מאות דולרים! אמר לי אותו יהודי יקר: מה אעשה ואיני יכול לסרב? ב"ה יש לי פרנסה, אני עובד בששה תלמודי תורה ומקבל משכורת, כשיהודי מבקש ממני עזרה אינני יכול לבקש כסף על זה…
צריך להבין את משמעות הדבר. האדם נהפך לאיש אחר על ידי עבודתו. לעבודה יש כח עצום ליישר את האדם, אם רק יעשנה נכונה וילמד שוב ושוב איך יהודי צריך להיראות בעת העבודה.
('הבינני')