באחרונה התקבלה במשרדי 'דרשו' אגרת ששיגר מגיד שיעור המרביץ תורה לרבים ומוסר מדי יום שיעור ב'דף היומי בהלכה, הרה"ג ר' יוחנן יהודה ישועה, המוסר את שיעוריו בביהמ"ד 'שארית יוסף', שברחוב סורוצקין בירושלים עיה"ק, ובנוסף גם דואג להפעלת מוקד מבחן במקום, דבר שמשמש את שומעי לקחו הנבחנים מדי חודש, וכן את כל תושבי האזור והאברכים הלומדים בכוללים הרבים הפזורים באזור.
מאחר והמכתב מרגש מאוד ומפרט בצורה נפלאה את ההשפעה של הפעילות על הציבור, החלטנו לפרסם אותו, כמעט ככתבו וכלשונו:
"לכבוד ולעונג רב הוא לי", כותב הרב ישועה, "לפרוט עלי כתב את רגשות ההערכה והכיסופין שיש לי עם החיבור למפעל האדיר והמיוחד של דרשו. 'דרשו', כך בהרגשה ברורה וחדה, זה משפחה.
"בן ישיבה, אברך, מגידי שיעורים, ראשי ישיבות. או אנשים שעסוקים בענייני ניהול מוסדות, או בעמל התורה, בני ישיבות הלומדים ג' סדרים בישיבה ומחויבים להספקים יומיומיים. החיבור למשפחת דרשו מגביה אותם בעוד טפח מעל הקרקע ברצון ובשאיפה לדעת את המשנ"ב הלכה למעשה, לדעת ולהעמיק בקניין הלכה, קניין מוסר, קניין שביעית, דף הכולל, חבורת ש"ס.
"במוקד המבחן שלנו, ברחוב סורוצקין בירושלים, המלא בישיבות ובכוללים המלאים באברכים ובחורים מכל שכונות העיר, ניתן לראות את כל אלו יחדיו. במשך זמן המבחן אפשר לראות צורבא דרבנן אברכים צעירים לצד מבוגרים, ראשי ישיבות ואנשי צורה שבאים עם משנ"ב ביד ולאחר כל עמל יומם בתורה, הם באים לחזור שוב על תלמודם לקראת המבחן. ההנאה והשמחה הגדולה ניכרת על פניהם.
"יום חמישי, יום שמתחילים להתכונן לשבת, ואצל משתתפי השיעור יום זה הוא יום שמסיים פרק זמן של הספק לימודי והתחלה חדשה. לאחר חודש שלם שעמלו יום יום להספיק ולידע את ההלכות על בוריין. חברותות מגיעים יחד, בני עליה בחורי ישיבות קטנות שטורחים ובאים.
"ביום מבחן ביהמ"ד לובש חג, ונראית תכונה נרגשת סביב נושאי הלימוד. עיתים כאשר מתעוררות קושיות ואי הבנת משמעות שאלה במבחן, נוצרת אווירת ביהמ"ד בין הלומדים הנבחנים וחיבור מקסים בין כולם. האושר הנסוך על פניהם והסיפוק הגדול הניכר באברכי המשי כמו גם בבחורי הישיבות מחבר את עולמם השונה ביום יום. אברכי הכולל שעמלו ויגעו בתורה במשך כל החודש, ובחורי הישיבות שמחויבים לסדרי הישיבה – כולם יחד מוצאים מכנה משותף בהספקי החומר הנלמד במסגרת הלימוד של דרשו.
מדהים להיווכח אפילו בילדי חיידר יקרים החפצים אף הם להידבק באור הגדול ולהיות חלק. מראה מצוי הוא לראות ילד הבא ללמוד עם אביו את ההספק ולאחר מכן נבחן – על אף שאיננו מקבל מלגה ע"כ. חברותות מגיעים יחדיו. יושבים ולומדים ומסכמים את הנלמד יחד בביהמ"ד, עוברים שוב על 'שערי ציון', על 'ביאור הלכה'.
"כאחראי מקום מבחן לעולם אינני יכול לסרב ולומר לבן עליה שאחר למבחן שהזמן תם, א דרשו איד שאך זה עתה סיים את לימודו ורץ בכדי להספיק את המבחן, בכדי להוציא לפועל את ידיעותיו ולימודו שצבר בעמל במהלך החודש, כל חפצו עתה הוא להשלים את המבחן ולהרגיש את הסיפוק השמור לעמלי דרשו.
"זכורני שבימות השלג בירושלים בחורף האחרון, ביום חמישי, בו התקיים מבחן עטף השלג את ירושלים בשכבה עבה, והרחובות ברובם היו חסומים לתנועה, קשה היה להתנייד עד בלתי אפשרי. במהלך היום הגיעו טלפונים ללא הפסקה מבחורים ואברכים שחפצו לדעת האם יש מבחן לאחר שעמלו ללמוד את ההספק הלימודי. מוקד המבחן התקיים כרגיל באותו יום. ברור היה לי, כאחראי, כי אם חשוב ללומדים לקיים את המבחן תמידין כסדרן – לא יהיה ניתן לסרב או לדחות אותם. למקום הגיעו בני עלייה: אברכים מבוגרים כצעירים ובחורים על אף ולמרות השלג, כי הם שמחים בזה, כי זהו מקור חיותם. הם חיים ונושמים את סדר הלימוד המיוחד של דרשו.
"דרשו הוא מפעל מדהים ומיוחד שמאחד את כלל המגזרים באופן מעורר השתאות ; קרה אף שפעם הגיעה קבוצת חיילים להיבחן וטענו כי קבלו מידע ממשרדי דרשו על מקום המבחן והיותו קרוב לכניסה לירושלים…
"המיזם החשוב של מבחני דרשו מאחד את הלומדים בגילאים שונים ; מבוגרים, צעירים ונערים, מדהים אף לראות איחוד נדיר של סוגי הלומדים: מעמיקים, למדנים, בעלי סברא, מתמידים…
"זכורני, שבשנות לימודיי בישיבת "תושיה" תפרח, היה חדר השיעורים קיבוץ מלא עד אפס מקום בבחורים שנבחנו על ההספק של דרשו בהתמדה וברצף מעבר להספקים הגדולים שנדרשו ללמוד במסגרת הישיבה. ביהמ"ד היה מקבל חיזוק נוסף על ההתמדה הקיימת בזכות ה'מחייב' והרצון לדעת ולסיים את כל המסכת ולהצליח במבחן.
"ואמנם זה מחייב. אברכים רבים מציבים את ההספקים הללו מעבר לסדרים התובעניים ביום יום, חלקם בהפסקת הצהריים הקצרה, חלקם מתחילים את סדר א' בהספק של דרשו, לחלקם זהו סדר בפני עצמו מיד לאחר התפילה. במקום המבחן ישנו כולל הלומדים משנ"ב לאחר תפילת שחרית. כולל זה שינה את מסלול לימודו על מנת להתחבר עם המסגרת של דרשו בתחילת מחזור השלישי של דף היומי בהלכה…
"דבריו של הרה"ג ר' דוד הופשטטר שליט"א, נשיא דרשו, דברים נוקבים חוצבי להבות, כי "כן אתה יכול, כן זה אפשרי, כן אתה מסוגל לדעת, לזכור ולהיבחן" וכל אחד יכול להצטרף, מקבלים משנה תוקף במבחן המציאות ונותנים כוח רב גם זמן ארוך אחרי שנאמרו. שמחה גדולה וסיפוק הוא לי כל אימת שנכנס בן עליה נוסף המבקש להיבחן, המעוניין לדעת על מסלולי המבחנים, ועם מעט דחיפה מצטרף למעגל נבחני דרשו בקביעות.
"דרשו נותן לכל אחד את האפשרות להיות חלק, ללמוד ולהבין ולרכוש ידע הלכתי חשוב. נכון שמידי פעם ישנו חומר קשה יותר ופחות, כמו בזמן זה בלימוד הלכות סת"ם, סימן ל"ב שהוא הלב של הלכות תפילין, אולם מיד לאחריהם יבוא לימוד סימנים קלים יותר. דרשו מחדיר בכל אחד את היכולת להיות מהלומדים ומבינים, ולהיות בקיאים בהלכות שבת, עירובין ועוד. החיבור למסלולי הלימוד, הרצינות וההתמדה, די בהם כדי להצליח ולהיות בקיא בהלכות רבות.
"ממשרדי דרשו דואגים לתת כוח מידי פעם, מעבר למלגה הניתנת, ובכל פעם בסוף חלק במשנ"ב מביעים הערכה באמצעים שונים ומגוונים כמו בשליחת בקבוק יין לרגל הסיום, דבר המדרבן ומעצים את ההערכה ללומדים.
"דרשו מוכיח לכל אחד את יכולותיו להיות בקיא ולומד את הלכות משנ"ב, במסגרת הלימוד ישנם פעמים בהם מגיד השיעור איננו, או אז קם אחד מן האברכים ומוסר את השיעור להערכתם של חברי השיעור. לא פעם מקבל אותו אברך כוח והבנה כי יכול אף הוא להיות מגיד שיעור. ודרשו, עם רצון גדול ונכונות מסייע לו בכך ונותן לו את כל הכלים הנדרשים.
"זכורני שבעת תחילת לימוד הלכות עירובין דאג הרב שלום יכנס שליט"א למצגת מושקעת ומקצועית הממחישה את הלכות עירובין, חצרות וקרפיפות, כהכנה ברורה לקראת לימוד החומר הנחשב קשה.
"למצגת זו הייתה היענות נרחבת ורבים באו לחזות בה ; רמי"ם, מוצי"ם ורבנים חשובים לצד אברכים ובחורים. החשיבה הבלתי פוסקת איך להגדיל את מעגל הלומדים ולהיטיב את הלימוד, הבקיאות וההבנה ומוציא מבית היוצר לומדים הבקיאים וחיים את ההלכות הסובבות את ציר חייו של כל יהודי.
"הכינוסים הגדולים והמפורסמים של המפעל האדיר של דרשו, נותנים כוח וגאווה שלא ניתנים לשיעור ותיאור. כינוסים שמושקע בהם עמל ומשאבים רבים. המראה המרהיב של גדולי ישראל שנוטלים חלק ואלפי דורשי השם שמבקשים לדעת דבר ה' זו הלכה, להיות בד' אמות של הלכה, ובני תורה שנבחנים וחיים את ההלכות של משנ"ב ביום יום – כל אלו מילאו את האולם עד אפס מקום. 'א דרשו איד' שכל בני ביתו סובבים סביב הלימוד והכוח של דרשו, ה'הספקים' וימי המבחן המיוחדים, מעניקים כוח ומרגישים חלק".
עוד כותב הרב ישועה במכתבו: "דבר מצוי ונהדר נראה בתכנון ימי בין הזמנים בקיץ, בקרב עמלי התורה, נבחני דרשו, הסובב סביב הציר של המבחן; עם תכנון מקומות הנופש והזמנים יילקחו בחשבון מועדי המבחן והספקי הלימוד, כך שקודם נסיעה, משפחה שלימה, על בחוריה ואברכיה הנשואים, עשויה לרתום את תכניותיה בהתאם למקום ומועד המבחן שקבלו בבירור עם משרדי דרשו במקום הנופש; כך גם ניתן לראות אורחים רבים ומגוונים מערים אחרות נבחנים במוקד המבחן שלנו, או לחילופין אחרים הנבחנים תדיר אצלנו, השוהים ונבחנים במקומות אחרים. 'א דרשו איד' נראה וניכר בכל מקום ובכל זמן, כחלק מן ההוויה היהודית-תורנית.
"תודתי הגדולה שלוחה לגאון הרב אמיתי בן דוד שליט"א בעל "שיחת חולין", על הירתמותו והסכמתו לקיום מקום המבחן והשיעורים בביהמ"ד הגדול שבבעלותו לזיכוי הרבים ולהגדיל תורה. זכות גדולה היא עבורי להיות מגיד שיעור בדרשו ואחראי מקום המבחן, הממלאת בתחושות סיפוק ומשמעות וחדוות התורה בכל פעם מחדש.
"לסיום, אבטא מעט מתחושות ההערכה שלי למפעל הגדול של דרשו ולפועליו; דרשו החדיר ומחדיר בלומדים תחושת סיפוק וייעוד, חיים הלובשים צורה של מה שכינו בסלבודקא "תנועת-נפש" של רוממות. לראות בכל דבר חלק, פרט, ניצוץ מתוך תבעירה רחבת ידיים, מסולם גבוה ורב-נדבכים של אושר ייעוד פנימי, המוביל להתרוממות הרוח, לקרבת ה' ולאושר פנימי. הכל מתגבל לכח ענקי סוחף… וכל כח מחזק ומאיר את משנהו.
"הרגשה זו יצוקה בדברי חז"ל בגמרא בחולין דף ז: "אמר רבי אלעזר, דם ניקוף (נוגף- רש"י) מרצה כדם עולה. מאמר רבא בגודל ימין ובניקוף שני".
"ניקוף שני", היינו מכה שנייה באותו מקום עצמו, יש לה עוצמה נדירה, שהיא "מרצה כדם עולה".
"כשאדם חי תחת מסגרת של ייעוד גדול ומקיף – כל מעשה והרגשה, כל צעד מחזקים ומשרישים אהדדי, ומתגבשים יחדיו למצב של "ניקוף שני" חיובי.
"הספקי הלימוד החודשיים, הממלאים ומעשירים בתוכן הלכתי חשוב ובסיסי לחייו של בן תורה, המבחנים המבססים הבנה ובקיאות והחיבור למפעל האדיר, השם לו מטרה להגדיל תורה ולהחדיר עוז ותעצומות ללומדיה כמו גם רוממות קרנם ומעמדם של התורה ולומדיה, כל אלו ובתוספת מעמדי הסיום הגדולים המרוממים את הנפש, מעצימים את הרוח ומקשרים בכל הכוח למסגרת הגדולה והחזקה הזו של דרשו – יש בהם כדי להעניק רוממות רוח ואושר פנימי רצוף".
