היה זה בימי השבעה לפטירתו של הגה"צ רבי עזרא ברזל זצ"ל. באזני הבנים עוד מהדהדים דברי התשבחות שנשא מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל על אביהם בעת הלווייתו: אדם ירא שמים, צדיק אמיתי, שעמל בתורה ביגיעה עצומה. כבנים, הם יכולים להעיד על אמיתות הדברים, אך כפי שהמשיך הרב וואזנר בהספד, הנפטר הסתיר רבות את מעשיו הטובים. הרבה מהיהודים שבאו לנחמם סיפרו להם מעשים נסתרים על אביהם.
אחד המנחמים פתח בשאלה: "ידעתם שאביכם היה ממייסדי 'יד לאחים'?". הבנים שמעו משהו על כך אך לא דברים ברורים, והמבקר החל בסיפורו כפי ששמעו מהגר"ש שבדרון:
בשנות הקמת המדינה התחוללה בארץ טרגדיה מתמשכת ונוראה: רבבות אלפי ישראל עורטלו מתכשיטיהם עליהם שמרו במסירות אלפי שנים, וסואבו בצואת החילוניות הישראלית החדשה. השואה השקטה התחוללה ללא מפרע כמעט, רק מתי מספר עזי-נפש וקנאי-אמת מסרו את נפשם כדי להציל מעט מן המעט מהמוני העולים שעמדו בסכנה רוחנית קיומית.
באחד הימים עמד המגיד המפורסם הגה"צ רבי שלום שבדרון ברחובות ירושלים, וראה חבורת ילדים מ"עליית הנוער" שבאו לביקור מורשת בעיר הקודש. הרב שבדרון, למרות ששמע על הקלקול הנורא אותו מספיגים בנערים העולים, הזדעזע לראות זאת מול עיניו, לחזות בדיבורם המזלזל במקומות מקודשים ובהתנהגותם שהראתה על בורות מדהימה.
סוער ורועש הלך ר' שלום לידידו הותיק ר' עזרא ברזל ושיתף אותו בחוויה הנוראה שעבר, ויחד הם החליטו לנסוע אל ה"חזון איש" זצ"ל, להתייעץ עם האורים והתומים של הדור.
שיחה ארוכה ניהלו שני הצדיקים עם מרן החזון איש שהציע להם שיטות פעולה רבות וסייע רבות להבהרת המצב ופתרונותיו, כשבין הדברים הוא אמר שכדאי לדבר בעניין עם המשגיח דפוניבז' הגה"צ רבי אליהו דסלר, שעלה ארצה מלונדון לא מזמן.
הצדיקים יצאו מהבית ולפתע מצביע הרב שבדרון על יהודי שהולך בהמשך הרחוב: "רואה אתה? זהו רבי אליהו דסלר".
רבי עזרא ברזל לא היסס. למרות שמעולם לא הכירו, הוא ניגש אל הרב דסלר ומלב רותח ונפש סוערת תיאר לו את השמד הנורא שמבצעים הציונים במחנות העולים. "מה אתה משיג 'שם'?" שאל רבי עזרא בכאב עצור, בהצביעו לעבר גבעת ישיבת פוניבז', "לכל היותר אתה משפיע על התעלותם של בחורים שהם כבר בני-תורה. אך האם ידעת שבמרחק מספר קילומטרים מכאן מאכילים ילדים טריפות, גוזזים את פאותיהם ומכריחים אותם לחלל שבת?!".
הרב דסלר הזדעזע ונענה לרבי עזרא: "הלילה כבר לא אישן". מבטו של צדיק אמיתי היודע את ערך התורה והמצוות בחיי האדם ואת אפסותו וחדלונו בלעדיהם, השקיף על הדברים בצורה אמיתית והבין שהמעשים הללו אינם פחותים בחומרתם ממעשי הרשעים הנאצים שר"י בכבשני ההשמדה באירופה. גדול המחטיאו יותר מן ההורגו.
*
עברו שנים, שני הצדיקים הידידים הותיקים נפגשו בבני ברק.
רבי שלום שבדרון נזכר באותם ימים רחוקים, ולפתע נענה בהתלהבות לרבי עזרא ברזל: "נראה לי שאתה היית אחד הגורמים המרכזיים בהקמת 'הפעילים' [=יד לאחים']!".
רבי עזרא השתומם, הוא לא ידע על כך… ורבי שלום המשיך: "מגלגלין זכות על ידי זכאי! אתה ניגשת לרבי אליהו דסלר ושפכת את להט ליבך אל ליבו, מה שגרם לו להיכנס בעוז לתמונה ולהניע את גלגלי 'הפעילים' בצורה שזעזעה במקצת את אמות הסיפים. אתה ר' עזרא, אתה!"…
עוד לא גמר רבי שלום את דברו, ורבי עזרא נשא את רגליו בריקוד מאושר. באמצע רחוב שגרתי בבני ברק עומד רבי שלום רוגש ומולו ידידו שצוהל בידיו וברגליו על הזכות הגדולה שהתגלגלה לפתחו…
ללמדך על גודל ערך זיכוי הרבים, ועוד יותר – על שמחת-המצוות של יהודים אמיתיים (מקור: ספר הזכרון לרבי אליהו דסלר, מוסף שב"ק כי תשא תשנ"ט, ועוד)
(גיליון נחלי נצח)