בניית סוכה בשמיטה: מותר לקצוץ ענפי אילנות סרק כדי לסכך בהם סוכה, ובלבד שאין מתכוונים לתועלת האילן. אמנם, היודע כללי גיזום מקצועיים, צריך לשנות ולהשאיר זיזים ארוכים, או לגזום רק מצד אחד של האילן (חזון איש י"ט, ט"ו).
כשעומדים לבנות סוכה – יש להביא תחילה את דפנות הסוכה לפני שמתחילים ביישור הקרקע והכנתה לצורך בניית הסוכה, שלא ייראה כאילו מכשירים, חלילה, קרקע לזריעה או לנטיעה.
*
בניית סוכה בשטח שאינו פרטי: א. הבונה סוכתו בשטח של אחר, חייב לשאול ממנו רשות, כשם שאסור להיכנס ולשבת בסוכת חברו בלא קבלת רשות ממנו או מאשתו (משנ"ב תרל"ז, י). ב. בחצר משותפת, כל שכן רשאי לבנות סוכתו במקום שאינו מפריע ליתר השכנים, אולם כשהמקום משמש למעבר או גינה – צריך רשות מהשכנים או מועד הבית המייצג את כולם. ג. נוהגים לעשות סוכה ברשות הרבים [מדרכה או כביש] כשאין הפרעה לאנשים או רכבים, כיון שהרשויות [עכ"פ בארץ ישראל] מודעות לצורך הזמני והחולף, וכשרואים ואינם מוחים – כאילו נתנו רשות בפירוש. והרי לכל תושב העיר חלק גם ברשות הרבים, וכאילו "תנאי בית דין" כ"דינא דמלכותא" להתיר שימוש ברה"ר לצורך זה (סוכה כהלכתה ג, א).
הערה חשובה: בסוכה שדפנותיה על ידי "פסים" מדין לבוד בלבד – צריך מן הדין לעשות 4 דפנות ואין די ב-3 דפנות בלבד (משנ"ב תר"ל, ז).
בנייה על ידי אשה וקטנים: לכתחילה, ראוי ונכון להיזהר שלא יניחו קטנים את הסכך על גבי הסוכה וכן בת או אשה, אלא מי שחייב במצווה מן התורה, ואין צריך לומר שלא יסכך גוי, אולם בהקמת הדפנות מותרים כל הנ"ל להעמידם אף מלכתחילה (שו"ע י"ד, א משנ"ב ביאור הלכה וכף החיים שם).
הערה: אין לקנות סוכה ממעות מעשר (ערוה"ש יו"ד רמ"ט, י). לפני הנחת הסכך יש לומר: "הריני הולך לקיים מצות עשיית סוכה כמו שכתוב בתורה, חג סוכות תעשה לך" (כף החיים תרכ"ה, א).
*
אין לסכך לפני בניית שיעור הדפנות המכשירים סוכה – שתי דפנות ומקצת השלישית (ביכורי יעקב, ח) – משום "תעשה ולא מן העשוי". כשיש "דופן עקומה" של סכך פסול [-פחות משיעור 4 אמות – 1.92, אין צריך להניח את הסכך הפסול לפני שמסככים, כיון שיש מקצת דופן עומד בקרקע, ולא גרע מהתחיל לסכך שלא בסמוך לדופן.
כשיש "דופן עקומה" צריכות הדפנות להגיע עד לסכך, ואין די בי' טפחים לדופן (משנ"ב תרל"ב, ד ותרל"ג, כ). ומכל מקום, כל שנשאר אוויר פחות מג' טפחים – כשר (משנ"ב שם). כשהסכך הפסול של ה"דופן עקומה" יש בו יותר מד' טפחים [32 ס"מ] בסוכה גדולה – אין לאכול או לישון תחתיו (שו"ע תרל"ב, א).
חיזוק הסכך שלא יעוף: אסור להעמיד סכך שאינו עומד ברוח מצויה, בדברים שאסור לסכך בהם (רמ"א תרכ"ט, ז ומשנ"ב), כגון להניח עליו סולם, אבל מותר להניח עליו קרשים מעץ אם אינם ברוחב ד' טפחים [32 ס"מ]. ואין לחזקו בעזרת אזיקונים (מפלסטיק) אא"כ הסכך עומד ברוח מצויה, והאזיקונים הם רק ליתר חיזוק בפני רוח שאינה מצויה. ועדיף שלא להדקם (קנה בשם). הנחת אבנים: לדעת הגר"ש ווזנר זצ"ל – מותר, בדומה לקיר אבן (שו"ת שבט הלוי ה, ז) והגר"נ קרליץ זצ"ל – אוסר (חוט שני ה, א). קשירה בחוט: אם הוא מסיבים טבעיים, שלא השתנתה צורתם – מותר, אבל בחוטי פשתן וקנבוס [מנופצים] – אסור (שו"ע תרכ"ט, ה).
דברים החוצצים מעל הסכך: מזגן – אם בולט ד' טפחים בסוכה [32 ס"מ], אם יש בסוכה יותר מז' על ז' [70 X70 ס"מ] – אינו פוסל, אבל אסור לשבת תחתיו. חבלי כביסה – לשיטת הב"ח [שאומרים "לבוד" לחומרא], כשהחוטים סמוכים זה לזה בפחות מג' טפחים [32 ס"מ] – פוסלים (שו"ת מנח"י ח, נ"ו), אבל למעשה, רוב הפוסקים, אינם חוששים לכך, ולכן, אי אפשר לחייב את השכן להסיר החבלים לסוכות (חוט שני סוכות עמ' קל"ד ו"אשרי איש" ג, כ"ה). ועפ"י שעה"צ שם, ישנה עצה, להניח סכך על החבלים ואז לכל הדעות אינם חוצצים.
סורגים: דינם כחבלי כביסה כנ"ל ובדרך כלל יש פחות מג' טפחים בין שליבות הסורג, וניתן לסכך עליו.