סיפר הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א: זכורני ימים מקדם, לפני עשרות בשנים, ביומא דהילולא רבא של מרן האור החיים הקדוש זי"ע, כאשר עליתי עם מספר תלמידים מצומצם בסמוך ונראה אל ציון קדשו שבמורד הר הזיתים, שהיו שם מעט מאוד אנשים, התפלאתי מאוד לראות שמקהילות אחינו הספרדים לא עלו כמעט להשתטח על קברו כלל. והרי הוא היה אחד מגדולי הצדיקים של ארצות המזרח, והרבה מגדולי הדור שמעדות המזרח הסתופפו בצל קדשו כנודע, ומדוע ממעטים לפקוד את ציון קדשו?
כששאלתי על כך בזמנו את זקני המקובלים הספרדים, גילו בפני מעט מן הטעם הכמוס עימם, באומרם שהיו מתייראים על נפשם לגודל קדושתו הנוראה של האור החיים, שבשרף אש קדשו היה מקפיד מאוד על שמירת הקדושה והטהרה בשלמות, והיה מוכיח בשער בת רבים בכל זלזול קטן בדבר שבקדושה, והיו יראים לנפשם שלא ייכוו ח"ו בגחלתו, שכולו יוקד אש להבה!
וכן העידו בפני על ספריו הקדושים של האור החיים, שהם מלאים באש שלהבת, ומדבר לפעמים בחריפות גדולה. ולדוגמא הראו מה שהזהיר באזהרה חמורה בהקדמתו לספרו "חפץ ה'" על הש"ס, שכל מי שאינו לומד בספרו לשמה, לא ילמד ולא יסתכל בספר כלום! וזל"ק (חפץ ה', דפו"ר אמשטרדם תצ"ב לפ"ק, הקדמה):
"גלוי וידוע לפני אדוני ב"ה, כי כל כוונתי לעשות רצון יוצרי. לכן כל פותח ספר זה, לא תהיה הכוונה אלא בדחילו ורחימו לשם שמים, להבין אמרי נועם. ואם כה יעשה בין יבין אשר לפניו, ויערב לחיכו נועם דברי כו' ונמצאו ממני וממנו יתקלס עילאה. אבל בלאו הכי יסלק ידו מעלי, ולא יטמא תורת ה'לקנטר נוח לו שלא נברא' (ברכות יז.). כך אמרינן לחזיר"א סחור סחור, לכרמא כרם ה' צבאות לא תקרב. כי כל עצמנו לא היתה הכוונה אלא לזכות ולא לחובה, כדי שיתרצה האדון ב"ה. ולכן בחרתי לקרות שם הספר הזה בסייעתא דשמיא 'חפץ ה", כי כל כוונתי לעשות בו חפצו יתברך" עכל"ק החוצב להבות אש.
ברבות השנים, כאשר החלה נהירה גדולה אל הציון הקדוש, והרבה מאחינו בית ישראל האשכנזים מכל החוגים באים בהמוניהם לפקוד את קברו בפרט ביום היארצייט, אז החלו גם מקהילות מקהילות הספרדים לצאת אל הציון הק'. ומתחילה נהגו להתיישב יחדיו בלימוד תורתו הקדושה, יושבים והוגים בדחילו ורחימו בספר 'אור החיים' הק', ורק לאחר שסיימו את חוק לימודם בספרו יצאו לעלות להשתטח על ציון המצוינת המצוינת.
ואמרו צדיקים קדושי עליון, שהלימוד בספר הקדוש 'אור החיים' יש בו סגולה להיפקד בבנים טובים. ונימקו הטעם, לפי שכנודע לא זכה ה'אור החיים' להיפקד בפרי בטן, לכן החדיר והכניס את כל כוח המוליד שבו בספרו הקדוש [כאשר כתבו בספרים הקדושים, שמי שלא זכה להיפקד בזרע של קיימא, ידפיס את ספרו לאהדורי אידרא, שבזה הוא פרה ורבה בתורה הקדושה, ומתקיימת ומתקיימת בזה תכלית המצווה דפרו ורבו, להגדיל תורה ולהאדירה ולהאדירה, עיין בספר "דרך פיקודיך" להרה"ק בעל בני יששכר זצוק"ל (מצות פרו ורבו, חלק המחשבה) עיין שם].
וכבר התפרסמו כמה וכמה עובדות מיהודים שקבלו על עצמם ללמוד בספר הק' "אור החיים" תמידין כסדרן, ולהיכנס בהיכלו של מלך, וזכו אכן להיפקד בזרע של קיימא.
וכבר אמרתי לפי עניות דעתי, שכשם שיש בספר הק' סגולה לבנים, כן יש בו בפועל יוצא גם סגולה טובה להיוושע בזיווג הגון וטוב, שכן אם לא יינשא ולא ימצא את זיווגו, הרי לא יוכלו להיוולד להיוולד לו הילדים הטובים… ועל כרחך נמצינו למדין שיש כאן גם סגולת עליון לשידוכים טובים!
כמו כן מקובל בפי ישראל קדושים, עוד סגולות יפות בלימוד זה הספר, כדוגמת סגולתו הנפלאה לרפואת העיניים, שמי שכבה מאור עיניו יאיר ב'אור החיים', והדברים עתיקין.
(טיב הקהילה)