מֵהלכות תפילת מוסף של ראש השנה
* בסדרי מלכויות, זכרונות ושופרות, לכתחילה יש לומר את כל הפסוקים, אך בדיעבד, אם אמר: "ככתוב בתורתך", "וכן כתוב בדברי קדשך", ו־"וכן נאמר על ידי עבדיך הנביאים", יצא ידי חובתו. ואם אמר חלק מהפסוקים, עליו להשלים את כולם.
* ראש השנה, הוא גם ראש חודש תשרי, ולמרות זאת, לא מזכירים זאת במפורש בתפילות היום, למעט איזכור קל בסוף פסוקי המוספים: "מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ".
* לדעת השולחן ערוך, את פסוקי הקרבנות של המוספים, אומרים רק בתפילות מוסף של שבת ושל ראש חודש, ולא ביום טוב; ולדעת הרמ"א אומרים את פסוקי הקרבנות בכל המועדים.
התקיעות בתפילת מוסף של ראש השנה
* לדעת פוסקים רבים, התקיעות בתפילת מוסף של ראש השנה, הן בחזרת הש"ץ; וכך מנהג קהילות רבות מבני אשכנז. מאידך, בקהילות רבות נהגו, על פי האריז"ל והבעל שם טוב, לתקוע בתפילת הלחש.
* לדעת הגרי"ז מבריסק, חובה על כל יחיד מהציבור להקשיב לחזרת הש"ץ בתפילת מוסף של ראש השנה, כדי לקיים את תקנת התקיעות 'על סדר הברכות'; ורבים חולקים.
* מעת שמברכים על תקיעת השופר לפני תפילת מוסף, עד גמר התקיעות שבמוסף, לאחר ברכת 'שופרות' – אסור להפסיק בדיבור, כיון שהברכה חלה על כל התקיעות. ומותר להפסיק בדיבור בעניני התקיעות, או בתפילות, דהיינו, הן בתפילת מוסף עצמה, והן באמירת תהילים, בבקשות פרטיות, בניגון התפילה יחד עם החזן, ובאמירת 'ברוך הוא וברוך שמו'; וכן מותר להפסיק בדברי תורה מעניני התקיעות, כגון הלכות תקיעת שופר. ואף מי שהפסיק בענינים אחרים, לא יברך שנית, אלא אם כן הפסיק בין הברכה לתקיעה הראשונה בדיבור שאינו קשור לתקיעות.
* מנהג בני ספרד, להריע לאחר תפילת מוסף 'תרועה גדולה'; ומנהג בני אשכנז, להאריך בתקיעה האחרונה מהתקיעות שמוסיפים לאחר תפילת מוסף, והיא מכוּנה 'תקיעה גדולה'.
הלכות שונות בקשר למי שנקלע בראש השנה למקום שאין בו מחזור או שופר
* מי שנקלע בראש השנה לסביבה שאין בה יהודים, ואין ברשותו 'מחזור' של ראש השנה, לא יתפלל תפילת מוסף אלא אם כן הוא זוכר בעל פה את כל ברכותיה.
* מי שנקלע בראש השנה למקום שאין בו 'בעל תוקע', ויש ברשותו שופר, אך אינו יודע לתקוע כי אם תקיעה בלבד, או שברים ותרועה בלבד, לא יתקע כלל.
* מי שנקלע בראש השנה למקום שאין בו שופר ולא 'מחזור' לתפילה, ויש באפשרותו לצעוד רגלית לאחד משני ישובים, אשר באחד מהם יוכל להשיג שופר, ובשני יוכל להשיג מחזור – עליו להעדיף את המקום שבו יוכל להשיג שופר.
* מי שאינו יכול להתפלל עם הציבור, ישתדל לכוון להתפלל בשעה שהציבור בעירו מתפללים; ובראש השנה, בשלוש השעות הראשונות של היום, יש להימנע מתפילה שלא בשעת תפילת הציבור.
מהלכות ה'חג' והשמחה בראש השנה
* ראש השנה נקרא 'חג', והוא בכלל מצוַת "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ". ולכן, אוכלים ושותים ושמחים בראש השנה כבכל יום טוב, ואדרבה, חכמינו ז"ל תיקנו להרבות בסעודה בראש השנה, לסימן טוב.
* אסור לצוּם בשבת וביום טוב, ואפילו עד חצות היום; אולם, בראש השנה שחל בחול, מותר להאריך בתפילה עד לאחר חצות היום, (ובמקומות רבים נהגו להימנע מכך אף כשחל בחול).