מעשה בזבוב
בני בן התשע סיפר לי בהתרגשות סיפור השגחה פרטית שאירע לו באמצע ההפטרה של היום הראשון של ראש השנה, וכך סיפר:
"איבדתי את המקום בו אחז המפטיר, וחיפשתי את המקום ללא הצלחה. והנה זבוב נחת לי פתאום על המחזור. באתי להעיף אותו, אבל אז קלטתי שהוא עמד בדיוק על המקום שהבעל קורא אחז, ויכולתי להמשיך לעקוב אחרי הקריאה!"
עד כאן הסיפור.
התרגשתי משתי נקודות בסיפור הזה:
הנקודה הראשונה היא לשמוע את הסיפור מבני, מה שמראה שהוא רואה בכל סיפור את ההשגחה האלוקית שבדבר, והנקודה השנייה, שהוא התאפק והמתין עד ההפסקה שבין קריאת התורה למוסף, ורק אז סיפר לי את הסיפור בהתרגשות, למרות שהיה נרגש ורצה לספר את אשר אירע מהרגע הראשון, אך זאת גם הפנימו רוב עם ישראל, שלא מדברים בשום אופן בשעת התפילה וקריאת התורה.
בעל המעשה: ש.נ.ס.
פשוט לבקש
עדיין לא נרגעתי מסיפור ההשגחה שהתפרסם לפני שבועות אחדים עם התוכי שעף פנימה לסלון אחרי תפילות של הילד הקטן ותחנוניו לחיית מחמד, הסיפור עורר אותי מאוד להסתכל ולראות את ההשגחות הפרטיות שלא תמיד שמים לב אליהם, וכבר קרה לי סיפור שאשמח לפרסמו ברבים:
השולחן שלנו עשוי מפלטה רחבה, בשני הצדדים ישנה אפשרות להגדלה. והנה מאחד הצדדים נשבר המוט שנכנס למסילה, מה שגרם שאי אפשר להגדיל צד אחד של השולחן, וזהו חלק שאי אפשר להשיג.
פניתי בתמימות לבורא עולם כמו אותו ילד, בבקשה שה' ייתן לי רעיון טוב כיצד להשיג כזה מוט.
חלפו ימים אחדים וליד מכולת האשפה ראיתי בדיוק כזה שולחן מפורק עם כנף זהה, כאשר המוט שלו שלם ותקין! לקחתי את המוט בשמחה ובהודיה לה', וראיתי עד כמה פשוט לבקש ורק לשים לב שקבלת ולהודות.
בעל המעשה:י.א.
(מכתבים שפורסמו בגיליון 'טיב הקהילה')