מי מוריד כלים מהשולחן
סיפר הגה"צ רבי דב זאב שטיינהויז זצ"ל בזכרונותיו מתקופת 'גייטסהד': זכינו פעמים רבות לארח על שולחננו את הגה"צ רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל, וכאשר הייתה הסעודה מסתיימת, היה בעצמו מוריד את כלי האוכל מן השולחן, באומרו: "זהו תפקידם של הגברים כהכרת הטוב לנשים אשר טרחו בהכנת הסעודה".
"מורידיגע, הכרת הטוב יש לי בשבילך"
בפתח תקוה התקיימה חתנוה של בחור נכבד מבחורי ישיבת פוניבז'. בנסיעה חזור ארגנו הבחורים אוטובוס מיוחד לנסיעה הלוקחת רבע שעה או חצי שעה בימים ההם.
עלו הבחורים לאוטובוס, והנה המשגיח הגה"צ רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל עולה גם כן לאוטובוס. הראשון שישב ליד הדלת, נעמד ופינה לו את מקומו, הגרא"א דסלר התיישב, כי אכן היה חלש וזקוק למקום ישיבה. הוא הודה בחום לבחור: "אני מודה לך מאד, תזכה למצוות, אני אכן צריך לכך".
לאחר נסיעה של כמה מאות מטרים, הסתובב שוב הגרא"א דסלר אל הבחור ופנה אליו: "ברוך תהיה, נתת לי את מקומך, אה ממש החיית אותי, יישר כוחך".
הם נוסעים עוד חמש דקות, והגרא"א דסלר הסתובב בשלישית: באמת, אני ממש לא יודע איך להכיר לך טובה, שיהיה לך למצוות, ושתבורך, החייתני!"
הבחור חשב לעצמו: "מה הוא רוצה ממני, מה נטפל אלי?!" אם עוד פעם יפנה אלי ויכיר טובה ויברך, אני כבר אענה לו משהו. וכך אכן היה. לפני שירדו תפס המשגיח אותו בשתי ידיו ובהתרגשות אמר: "מורידיגע, הכרת הטוב יש לי בשבילך, תודה רבה!"
כעת הבחור הגיב: "המשגיח, אני חושב שלאחר כל כך הרבה ברכות ואיחולים, לא יהיה לי שכר על המצוה…"
הגרא"א דסלר שמע את דבריו. פניו הרצינו, הרהר שנית והגיב: "מה אתה רוצה, שאני אהיה מושחת? אני הרי חייב הכרת הטוב!"
מחירים של בגדי ילדים
סיפר הגאון רבי בצלאל ראקוב זצ"ל: יום אחד צעדתי עם הגה"צ רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל ברחובה של עיר. לפתע עצר הגרא"א דסלר והתעכב ליד חלון ראווה של אחת החנויות, כשתוך כדי כך הוציא מכיסו את פנקסו ורשם מחירים של בגדי ילדים.
כמובן התעוררה בי תמיהה לפשר מעשיו, אך הגרא"א דסלר השיב לעומתי: אברך פלוני מהכולל הזמין אותי לארוחת ערב, לפי העניין, נדרש ממני למלא את מבוקשו, והרי אצטרך להביע הכרת תודה גם לבעלת הבית, לכן הבטתי על מחירם של בגדי ילדים, כדי שאוכל לדבר דבר-מה עם בעלת הבית, כתמורה וכהבעת תודה על האירוח שלה.
התיקונים הקלים בדירה
סיפר הרב שלום אולמן שליט"א, שנוכח פעם כאשר אחד מן העובדים בישיבת פוניבז' עשה תיקונים קלים בדירתו של הגה"צ רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל, במסגרת עבודת הישיבה. משסיים הלה את עבודתו, לא יכול היה הגרא"א דסלר לעצור בעד קילוח זרם הכרת הטוב שהיה נובע מקרבו, תוך שהוא מבקש מן העובד שיקוב לו שכר בעד מלאכתו זו. לא הועילו לו לאותו בעל מלאכה טענותיו והסבריו שלא עשה בכך שום 'טובה', שכן פעולתו נכללת במסגרת עבודתו – פרנסתו. הגרא"א דסלר לא הרפה ממנו והביע את משאלתו שהלה יקבל ממנו ספר יקר ערך הנמצא ברשותו בתוספת הקדשה כתשורה עבור הכרת הטוב שהוא רוחש לו.
5 "הכרת הטוב" לתספורת
הספר שסיפר את הגה"צ רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל היה מתאר בפני הבריות, כיצד ביקש הגרא"א דסלר זצ"ל להיטיב עמו כגמול על התספורת: כל פעם שהיה הרב מגיע להסתפר הוא לא הסתפק בתשלום כספי, אלא כהכרת הטוב ביקש להנות אותי בדברי תורה.
אך הוסיף ואמר לי: "כיון שאי אפשר לשוח בדברי תורה במהלך התספורת, לכן לא אומר לך דבר חכמה, אלא דברים שהם בגדר פניני חכמה". הספר שהוקסם מאישיותו של הגרא"א דסלר, החל להשתתף באורח קבע בשיחותיו המוסריות שהשמיע בישיבה.
(מתוך הספר אוצר פנינים ועובדות)