מדוע תוקעים תרועה או תקיעה גדולה לאחר תפילת מוסף של ראש השנה? │ מה הטעם שהתירו לטלטל את השופר בראש השנה? │ ומה הדין לעניין אמירת 'צדקתך' בראש השנה שחל בשבת?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ראש השנה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימנים תקצ"ו , תקצ"ז, תקצ"ח, תקצ"ט]
תרועה או תקיעה גדולה לאחר התפילה
לאחר תפילת מוסף של ראש השנה, תוקעים תרועה גדולה ללא תקיעה, טעם הדבר כדי לערבב את השטן שלא יקטרג עלינו לאחר התפילה, והסיבה שהשטן עלול לקטרג לאחר התפילה, היא משום שלאחר התפילה הולכים ואוכלים ושותים ושמחים, והשטן עלול לקטרג עלינו ולומר שאיננו יראים מאימת הדין, ואומר המשנה ברורה, שאנו איננו נוהגים לתקוע תרועה גדולה, אלא בסיום תקיעה האחרונה של סיום המאה קולות, המקריא אומר 'תקיעה גדולה', והתוקע מאריך בתקיעה זו יותר משאר התקיעות, ויש מקומות שנוהגים לחזור ולתקוע שלושים קולות בסוף התפילה, ובשל"ה כתב לתקוע מאה קולות, ולא תשעים, דהיינו, שלושים דמיושב, ושלושים של הסדרים, ושלושים שלאחר התפילה, ומוסיפים עוד עשרה תקיעות להשלים למאה קולות, ולאחר שיצאו ידי חובה בזה, אין לתקוע יותר סתם, כיוון שאסור לתקוע סתם ביום טוב משום שבות, אבל קטן שהגיע לחינוך, מותר לומר לו שיתקע, כדי ללמד אותו אופן התקיעות, ומותר לו לתקוע כל היום.
טלטול השופר בראש השנה
מותר לטלטל את השופר לפי כל השיטות, משום שראוי לתקוע בו להוציא ידי חובת אחרים שעדיין לא יצאו ידי חובה, והוא כלי שמלאכתו להיתר, אבל אסור להוציא את השופר כשאינו צריך לתקוע, משום שזו הוצאה שאינה לצורך, וכן בעל תוקע שתוקע ביום השני של ראש השנה, אסור לו לתקוע ביום הראשון של ראש השנה בכדי להתלמד.
שמחה בראש השנה
אף על פי שראש השנה הוא יום הדין, בכל זאת המצוה של 'ושמחת בחגך' שייכת גם בראש השנה שהוא נקרא חג, כמו שנאמר 'תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו', ולכן, אוכלים ושותים ושמחים בראש השנה, ולא מתענים בראש השנה, ולא בשבת שובה, מלבד תענית חלום, אמנם לא יאכל אדם כל שובעו, כדי שלא יקל את ראשו, ותהיה יראת ה' על פניו.
תענית בראש השנה
יש מקומות שיש קבלה בידם, שכל מי שרגיל להתענות בראש השנה, ובראש השנה אחד שינה את רגילותו ולא התענה, אינו משלים שנתו, וראוי שילמד כל היום, או יעסוק בתחינות ובקשות, כדי שיהיה כולו לה', ומי שאינו חושש לנפשו מזה, אינו צריך להתענות כל ימיו, אבל צריך התרה כמו שאר נדר.
תענית חלום
אדם המתענה פעם אחת בראש השנה תענית חלום, אם זה היה ביום הראשון, צריך להתענות בשני הימים כל ימיו, כיוון ששניהם כיום אחד, ואם זה היה ביום השני, יתענה כל ימיו ביום השני של ראש השנה, ואינו צריך להתענות תענית על כך שהתענה בראש השנה, שהרי יש אומרים שמצוה להתענות בראש השנה, ואין אומרים 'עננו' בראש השנה, וכפי שאין אומרים אותו ביום הכיפורים.
אמירת 'צדקתך' כשחל ראש השנה בשבת
ראש השנה שחל להיות בשבת, אומרים 'צדקתך' במנחה, כיוון שהוא יום הדין ומשום צידוק הדין, ויש אומרים שלא לאומרו, כיוון שהוא יום טוב וראש חודש.
אמירת 'ותודיענו' בראש השנה שחל במוצאי שבת
ליל ראש השנה שחל להיות במוצאי שבת, אומרים 'ותודיענו', והמנהג שמתפללים מתוך הסידור אפילו שעדיין לא בירכו ברכת 'מאורי האש', והמחמיר יחמיר בזה לעצמו, ולא להורות לאחרים.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א