מה הדין באופן שאדם יודע לתקוע רק חלק מהתקיעות? │ איזה הבדל יש בין תפילת מוסף לבין תקיעת שופר בעניין הוצאת ידי חובה? │ ומדוע עדיף בעל תוקע מומחה וכשר על פני ציבור שאינו הגון?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ראש השנה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימנים תקצ"ג , תקצ"ד, תקצ"ה]
אמירת חלק מהמלכויות זכרונות ושופרות בתפילת מוסף
הברכות של מלכויות זכרונות ושופרות של ראש השנה ויום הכיפורים (יום הכיפורים של יובל) מעכבים זה את זה, ואם אדם יודע את כולם, יאמר את כולם, ואם אינו יודע את כולם, לא יאמר אפילו אחת מהם, ומדייק המשנה ברורה בשם המגן אברהם, שבשאר התפילות של כל ימות השנה, הברכות אינם מעכבות זו את זו, ולכן, גם אם אדם יודע ברכה אחת בלבד, יתפלל את אותה ברכה אפילו שאינו יודע את כל התפילה כולה, אבל אם אדם לא התפלל את כל השמונה עשרה ברכות, ודאי שאינו יוצא בזה ידי חובה וצריך שוב לחזור ולהתפלל, אלא הכוונה היא, שגם אם הוא לא יודע את הכל, לפחות יאמר ברכה אחת מדין 'רחמי בעלמא', אבל במלכויות זכרונות ושופרות, רק אם אדם יודע את כולם, יאמר, ואם אינו יודע את כולם, אפילו בתור 'רחמי בעלמא' לא יאמר אחת מהם, ומביא הביאור הלכה מהפרי מגדים, שכאשר אדם אינו יודע את כל המלכויות זכרונות ושופרות, אמנם לא יאמר חלק מהם, אבל יגיד ג' ברכות ראשונות, וג' ברכות אחרונות, וקדושת היום באמצע, אבל הביאור הלכה חולק על זה.
תקיעת חלק מן התקיעות
כאשר אדם יודע לתקוע רק חלק מהתקיעות, כגון רק תקיעה או רק תרועה, לא יתקע תקיעה או תרועה לבד ואין בזה שום דבר, שהרי צריך מעיקר הדין שיהיה תרועה באמצע, ותקיעה לפניה ולאחריה, אבל אם יודע סדר אחד, כגון, תשר"ת, תש"ת, או תר"ת, יתקע, שבאופן כזה יתכן שהוא מכוון לאמת, שהרי אנחנו לא יודעים מה היא תרועה, האם הכוונה לשברים תרועה, או שברים בלבד, או תרועה, ולכן יש צד שהוא מכוון לאמת, וגם אם הוא לא יודע לעשות תרועה, יעשה לפחות תש"ת, ואדם שהתפלל לפני שתקע, יצא ידי חובת תפילה ותקיעות.
ההבדל בין תפילה לתקיעות בעניין הוצאת ידי חובת אחרים
יש שיטה שסוברת, שאדם שאינו יודע להתפלל, חבירו לא יכול להוציא אותו ידי חובה אפילו מדין שומע כעונה, ויש חולקים וסוברים, שיכול חבירו להוציאו ידי חובה בתפילתו, ויחיד שלא תקע, אפילו אם אותו יחיד יודע לתקוע ובכל זאת לא תקע, חבירו יכול לתקוע ולהוציא אותו ידי חובה, וכן יכול השומע לברך על התקיעות, אבל יחיד שלא התפלל ט' ברכות, אפילו אם חבירו צריך להתפלל אז לצורך עצמו בלחש אלא שהוא מתפלל בקול כדי להשמיע גם לחבירו ולהוציאו, ואפילו אם אותו יחיד שרוצה לשמוע לא יכול להתפלל בעצמו, בכל זאת חבירו לא יכול להוציא אותו ידי חובה, כיוון שבתפילה כל אחד צריך לבקש רחמים על עצמו ולא על ידי שליח, ואם יש עשרה והוא שליח ציבור, יכול להשמיע ולהוציא את חבירו ידי חובה, וכתב בשער הציון, שאם חבירו המוציאו ידי חובה מתפלל מתוך סידור ולשומע אין סידור, יכול השומע לומר מילה במילה עם חבירו שמוציאו ידי חובה, כיוון שגם השומע מתפלל, אבל שומע כעונה בתפילה, זה דבר שלא קיים לפי השיטה הזאת.
חשיבותה של שמיעת תקיעת שופר על פני תפילת מוסף
מי שלא בקי בתקיעות ולא בסדר תפילת מוסף, ויש לפניו שתי אפשרויות, יש לפניו עיר אחת שבקיאים בתקיעות ולא בתפילת מוסף ובכך יכול לצאת ידי חובת תקיעות, ובעיר אחרת בקיאים בתפילת מוסף ולא בתקיעות ויכול לצאת ידי חובת מוסף, הדין הוא, שילך לעיר שבקיאים בתקיעות ואפילו שהם בקיאים רק בסדר אחד של התקיעות, כיוון שתקיעות דאורייתא וברכות דרבנן, ואפילו ביום השני של התקיעות שהוא דרבנן בלבד, הדין הוא, שגם אז יעדיף את התקיעות על פני מוסף, וגם אם באותה העיר שבקיאים במוסף, ברור לו שהם בקיאים במוסף, ואילו בעיר השנייה יש לו ספק האם הם בקיאים בתקיעות, שלכאורה היה מקום לומר שיעדיף את ודאי דרבנן על פני ספק דאורייתא, בכל זאת הדין הוא, שספק דאורייתא עדיף מוודאי דרבנן, ואם יש לאדם אפשרות להביא את השופר על ידי גוי, ובכך הוא עצמו יוכל ללכת להתפלל מוסף בעיר שמתפללים מוסף, מותר, משום שזה שבות דשבות, אבל אם יכול ללכת למקום שמתפללים, ויש עוד זמן במשך היום שישמע אחר כך התקיעות במקום שתוקעים, יקיים את שתי המצוות כיוון שכל היום כשר לתקוע.
מעלת בעל תוקע מומחה וכשר
אם יש לאדם שתי אפשרויות, יש עיר אחת שהתוקע הגון והמתפללים אינם הגונים, ובעיר אחת המתפללים הגונים והתוקע אינו הגון, יש עניין ללכת לעיר שהבעל תוקע מומחה וכשר, כיוון שהתוקע מוציא ידי חובתו, אבל בתפילה אינו מוציאו ידי חובתו.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א