לפנינו סיפור אמיתי שהתפרסם לפני שנים לא רבות, הממחיש עד כמה כדאי וחשוב לדון לכף זכות. מדובר ביהודי פשוט ותמים בשם ר' מוטל שהיה עני מרוד, ובביתו היו 8 בנות שלאט לאט הגיעו לפרקן, וכשהשדכנים באו להציע לו זיווגים לבנותיו ושאלוהו מה הוא מתחייב, הוא אמר – כלום, כי באמת אין לו, מה יעשה. ובבית יושבים שמונה זוגות עיניים ומצפות לישועה, אך אביהם התמים ביושרו לא הסכים להתחייב על מה שאין לו.
כעבור מספר שנים כשהגדולה הייתה בת 30 ואחריה שיירה עד גיל עשרים, הוא החליט שהוא חייב לעשות מעשה. הוא אמר לעצמו שהקב"ה משלם מידה כנגד מידה, אז הוא ילך לכל חתונה של מכר ויאחל מזל"ט מכל הלב וכך הוא יזכה מידה כנגד מידה שגם לו יאחלו מזל"ט בקרוב. ואכן הוא הלך מחתונה לחתונה ועם כל מחותן הוא שמח בלב שלם.
והנה יום אחד הוא הגיע לחתונה של אחד משכניו, שם הוא איחל מזל"ט בלב שלם למחותן וברכו מכל הלב שיזכה לראות דורות ישרים ומבורכים. השכן הושיב אותו באחד השולחנות ואז הוא נחשף לשיחה קשה שהייתה בין יהודים שנפגשו לראשונה באותה שמחה. הם התחילו לדבר על מקרה שהסעיר אז את העיר כולה, על מפעל שימורים גדול שעובדים בו עשרות מאנשי העיר וכעת פושט את הרגל. ולאט לאט החלו לדבר בגנות בעל המפעל שהתנהג במרמה.
באותו הרגע התערב ר' מוטל הישר והתמים והחל לומר: מדוע אתם מדברים כך, הרי כל השנים הוא היה ישר ולא כיחש, וכעת מצבו קשה והוא נאלץ לעשות צעדים אלו בעל כרחו. הם התווכחו עמו חזרה, והוא שוב התעקש וחזר ואמר שכל רצונו של בעל המפעל הוא להשקיע במפעל ולשקמו ולא לקצץ לעובדים, וכך התגלגלה השיחה, שהוא כל הזמן מלמד זכות על בעל המפעל. לאחר מכן יצא רבי מוטל לביתו והעניין נשכח.
כעבור זמן לא רב כולם נרעשו: בתו של רבי מוטל התארסה עם בנו של העשיר בעל מפעל השימורים, שלאט לאט התאושש מהמשבר. התברר שבעל המפעל, שלא היה מוכר כ"כ לקהל, ישב באותו שולחן ושמע את ההשמצות, וגם שמע את דבריו החמימים ומלאי האמת של רבי מוטל.
באותו הזמן הוא היה שבור ורצוץ וגמר בליבו להכריז על פשיטת רגל, אך כששמע את דבריו של מוטל, הדברים נסכו בו בטחון ואמון והוא החליט שהוא לא מתייאש. הוא ניסה צעד נוסף ואכן הצליח חזרה בעסקים, והדבר ראשון שעשה היה להודות למטיבו התמים. הוא שמע שיש לו שפע של בנות בבית, והחליט שהוא רוצה לבנו שידוך כזה של בת צנועה עם יושרה ואמת.
ואכן בנו הטוב של הגביר נשא את בתו הבכורה של מוטל. במקביל, הגביר הקים עסק נוסף של תפירה, הוא היה מייבא בדים, ובנותיו של מוטל שהיו להן ידי זהב היו תופרות מזה מפות ושאר דברים, והוא הקים עמם עסק ומוטל התפרנס מזה בכבוד רב, ותוך שלוש שנים זכה לחתן את כל בנותיו בזה אחר זה עם נדוניה מכובדת, והכל בזכות שבזמנו הוא דן לכף זכות את אותו עשיר.
(הרה"ג רבי שלמה קולדצקי שליט"א, קובץ דרישה וחקירה)