מה העניין באכילת הסימנים בראש השנה? │ מדוע אין לאכול אגוזים? │ ומה הדין לעניין שינה ביום ראש השנה? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ראש השנה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקפ"ג]
מנהג אכילת הסימנים בראש השנה
יהיה רגיל אדם לאכול בר"ה רוביא, דהיינו תלתן, וכן כרתי, וכן סילקא, וכן תמרים, וכן קרא. וכשיאכל רוביא יאמר, יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שירבו זכיותינו, וכתב האליה רבה בשם השל"ה, שיתעורר אדם בתשובה כשיאמר את היהי רצון, ויתפלל על זה בלב שלם, וכשאוכל כרתי, יאמר יכרתו שונאי ה', וכשאוכל סלקא יאמר, יסתלקו אויבינו, וכשאוכל תמרים יאמר, יתמו שונאי ה', וכשאוכל קרא יאמר, יקרע גזר דיננו ויקראו לפניך זכיותינו, ויש נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש, והתפוח הוא העיקר, ומברך על התפוח ופוטר את הדבש, ואף על פי שאוכל את התפוח לאחר ברכת המוציא, בכל זאת מברך עליו, כיוון שתפוח הוא לא מהדברים הבאים מחמת הסעודה, ויש נוהגים לטבל את טעימת ברכת המוציא בדבש, וכשאוכל את התפוח אומר, תתחדש עלינו שנה מתוקה, וכן נוהגין. ויש אוכלים רימונים ואומרים, נרבה זכיות כרמון, ונוהגים לאכול בשר שמן וכל מיני מתיקה, וכל העניינים האלו עושים אותם לסימן טוב, ולכן צריך אדם להיזהר מאוד שלא לכעוס בימים האלו, כדי שיהיה לו סימן טוב, וזה מלבד גודל האיסור בזה, ולכן יהיה ליבו שמח ובטוח בה', עם התשובה ומעשים טובים.
טעם המנהג של אכילת ראש כבש ושלא לאכול אגוזים
אוכלים ראש של כבש, כדי לומר שנהיה לראש ולא לזנב, וזכר לאילו של יצחק, ואם אין לו ראש של כבש, יאכל ראש אחר של בהמה או של עוף, ויש מדקדקים שלא לאכול אגוזים, משום שאגוז בגימטריא חט"א, ועוד, מכיוון שהם מרבים את הליחה ומבטלים את התפילה.
אמירת תשליך
הולכים לנהר כדי לעשות תשליך, ואומרים 'ותשליך במצולות ים כל חטאותינו', והטעם שהולכים דווקא לנהר, הוא משום שמובא במדרש, שכאשר אברהם אבינו הלך להקריב את יצחק על גבי המזבח, הוא עבר עד צווארו במים ואמר, 'הושיעה ה' כי באו מים עד נפש', ואנחנו עושים זאת זכר לעקידה, וטוב שיעשו תשליך במקום שיש בו דגים חיים לסימן שלא תשלוט בנו עין הרע, ונפרה ונרבה כדגים, ובכתבים כתוב, נהר או באר, וטוב שיהיה מחוץ לעיר, וצריך ללכת ביום הראשון של ראש השנה לאחר מנחה לפני שקיעת החמה, ולומר את הפסוק 'מי ק-ל כמוך', וכשחל יום הראשון של ראש השנה בשבת, יש מקומות שנהגו שהולכים ביום השני של ראש השנה לנהר, וזה משום שהנהר הוא מחוץ לעיר, ויש בזה איסור הוצאה בכך שבני אדם לוקחים איתם ספרים וכדומה, ולכן כדי להימנע מאיסור הוצאה, הולכים ביום השני של ראש השנה שהוא חל ביום חול.
שינה ביום של ראש השנה
נוהגים שלא לישן ביום ראש השנה, ומנהג נכון הוא, וטעם הדבר הוא, משום שנאמר בירושלמי, מי שישן בראש השנה, מזלו ישן, והאריז"ל אומר, שלאחר חצות מותר לישן, משום שהמלאך התעורר על ידי תקיעות ותפילות, והב"ח כתב, שהר"ם היה ישן בראש השנה, ואדם שיושב בטל, כישן דמי, וכתב החיי אדם, שלאחר האכילה, יקבע אדם את עצמו ללימוד תורה, ואם ראשו כבד עליו, יישן מעט אם אינו יכול בלי זה, ויש נוהגים לגמור את כל התהילים.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א