למה לא מזכירים את ראש חודש בתפילות ראש השנה? │ מה הטעם שלא אומרים במוסף 'ואין אנו יכולים לעלות וליראות לפניך? │ ועד מתי יכול כל אדם לומר לחברו 'לשנה טובה תכתב ותחתם'? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ראש השנה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקפ"ב סעיפים ו' – ט']
הזכרת ראש חודש בתפילות ראש השנה
אף על פי שראש השנה חל בראש חודש תשרי, בכל זאת מספיק מה שאדם אומר בתפילה 'יום הזיכרון הזה', שזה כולל גם את ראש חודש, כיוון שגם בראש חודש כתוב זיכרון, שנאמר, 'ובמועדיכם ובראשי חדשיכם והיה לכם לזיכרון.
יום תרועה, זכרון תרועה
אם חל ראש השנה ביום חול, אומר בתפילה 'יום תרועה מקרא קודש', כיוון שתוקעים בשופר, וכן אומר זאת גם בתפילת הלילה או בקידוש, ואף על פי שלא תוקעים בלילה, בכל זאת הוא יום תרועה, שהרי למחר בוודאי יתקעו, ובדיעבד, אם אמר זכרון תרועה וסיים הברכה, אינו חוזר, כיוון שבתורה כתוב 'זכרון תרועה' אף על פי שמן התורה תקיעה מותרת בשבת, ואם חל ראש השנה בשבת, אומר, 'זכרון תרועה', משום שבפועל לא תוקעים בשבת, ואם אמר 'יום תרועה' זה לא מעכב בדיעבד.
הטעם שאין אומרים במוסף 'ואין אנו יכולים לעלות וליראות לפניך'
לא אומרים בתפילת ראש השנה, 'מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון', ואף על פי שבטור יש דעות שאומרים זאת, בכל זאת השולחן ערוך לא פוסק כך, וכן אין אומרים 'והשיאנו', ובתפילת מוסף אין אומרים 'ואין אנו יכולים לעלות וליראות לפניך', משום שמצות עשה להיראות בבית המקדש רק בשלשת הרגלים, והרי ראש השנה אינו אחד משלשת הרגלים, אלא אומרים 'ואין אנו יכולים לעשות חובותינו לפניך', וחותמים 'ודברך אמת'.
מתפללים בקול רם
אף על פי שבכל ימות השנה מתפללים בלחש, משום שחוששים שמא האחד יטעה את חברו, בכל זאת, בראש השנה ויום הכיפורים נוהגים להתפלל בקול רם, כיוון שעל ידי זה יוכלו להתפלל יותר בכוונה, ולא חוששים שהאחד יטעה את חברו, כיוון שמצויים בידם מחזורים, ובכל זאת לא יגביה אדם את קולו יותר מדאי.
לשנה טובה תכתב ותחתם
נוהגים שכל אחד אומר לחברו 'לשנה טובה תכתב', ולנקבה יאמר 'תכתבי', והמגן אברהם סובר, שצריך להוסיף גם 'ותחתם', והגר"א מסכים לדעת בעל העשרה מאמרות, שאין לומר 'ותחתם', וכתב המג"א, שיכולים לומר 'לשנה טובה תכתב' עד חצות היום, ובט"ז מוכח, שהיום השני של ראש השנה הוא כיום הראשון לעניין זה, ויכולים לומר גם בליל שני 'לשנה טובה תכתב', אבל האליה רבה חולק על זה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א