כיצד סדר קריאת התורה בראש השנה? │ למי נוהגים לתת עלייה בימים הנוראים? │ ובאיזה עניין ראוי להשתדל בימים הנוראים? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ראש השנה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקפ"ד סעיפים א' – ג']
הלל בראש השנה ויום הכיפורים ואמירת 'אבינו מלכנו'
אין אומרים הלל בראש השנה ויום הכיפורים, משום שספרי חיים וספרי מתים פתוחים ולא שייך לומר שירה, ואפילו שאנחנו בטוחים שנצא זכאים בדין, בכל זאת צריך להיות ירא וחרד מאימת הדין, ועל ידי זה נזכר אדם לזכות, ואומר הרמ"א, שנוהגים לומר 'אבינו מלכנו' על הסדר, ושלא כשיטת הבית יוסף שסובר שבכל מקום שנזכר 'חטא' באבינו מלכנו, מדלגים, כי לא מזכירים חטאים בראש השנה, ולכן לא אומרים 'אבינו מלכנו חטאנו לפניך', על זה אומר הרמ"א שאומרים אבינו מלכנו על הסדר, אבל גם לשיטות שמדלגים את המקום שנזכר בו חטא, בכל זאת מותר לומר פסוקים שיש בהם הזכרת חטא, ואין קפידא בזה לכולי עלמא, כיוון שזה לא דרך וידוי, וטעם הדבר שהרמ"א לא חשש לדברי הבית יוסף, מבאר המשנה ברורה שבפירוש 'המחזור' מפרש שהכוונה היא כך, 'אבינו מלכנו חטאנו לפניך', כלומר, אבותינו חטאו לפניך, אבל אנו 'אין לנו מלך אלא אתה', ולכן 'עשה עמנו למען שמך', ובשבת לא אומרים אבינו מלכנו כיוון שלא שואלים צרכים בשבת, ואפילו שחל ראש השנה ביום שישי, במנחה של ראש השנה הסמוכה לשבת לא אומרים אבינו מלכנו, ומאריכים בפיוטים ותפילות לכל הפחות עד חצות, ואם חל בשבת אין להאריך יותר מחצות, ואם חל ראש השנה בחול, יכול להאריך יותר מחצות, אבל אין להאריך בניגונים.
סדר קריאת התורה בראש השנה
מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים חמשה עולים 'וה' פקד את שרה' עד 'ויהי אחר הדברים האלה', וטעם קריאה זו הוא משום שבראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה, ובשבת קוראים שבעה עולים, והמפטיר קורא בספר השני בפרשת פנחס 'ובחודש השביעי', עד 'אשה לה', ומפטיר 'ויהי איש אחד מן הרמתיים' עד 'וירם קרן משיחו', ואדם שאמר קדיש ולא העלה את כל העולים, הדבר תלוי, אם הוא קרא רק ג' קרואים, ישלים מניין העולים בפרשה הבאה שהיא פרשת העקידה, ואם הוא אמר קדיש, אז אם הוא החסיר רק עולה אחד, דהיינו שקרא רק לארבעה עולים ולא קרא לחמישי, יסמוך על המפטיר בשביל העולה החמישי.
עלייה לתורה לתוקע ולחזן
יש מקומות שנוהגים שהתוקע עולה במניין החמשה שעולים לספר תורה, ויש מקומות שנוהגים שעולה גם החזן של מוסף, ומי שנוטל שכר על התקיעה או התפילה, לא נוהגים להעלותם לתורה.
להשתדל לעלות לתורה בימים הנוראים
ראוי לכל אדם להשתדל שיהיה לו עלייה לתורה בימים נוראים, ואפילו במקומות שמוכרים מצוות, יקנה אותו בדמים כפי יכולתו, דאדרבה, יש עילוי יותר במצוה שבאה לו בדמים ממצוה שבאה לו בחינם אין כסף.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א